אברהם וולפנזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אברהם וואלפאנזאן (וולפנזון) נולד בעיר שקלוב לאביו זאב, לפי גרסה אחת בשנת תקמ"ג (1783), ולפי המחקר המודרני - 1799 (לפי נתוני מפקד מונטיפיורי משנת 1849) או בשנת 1804 (לפי נתוני מפקד מונטיפיורי משנת 1839). עלה ארצה עם רעייתו בתיה ברינא, לפי גרסה אחת בשנת תקס"ט (1809) ולפי המחקר המודרני בשנת 1834 או 1835. היה דיין ראשון של עדת הפרושים בארץ ישראל ובית דינו שכן בעיר צפת. נכלל בין עדת הפרושים, ממקימי היישוב העברי בארץ ישראל. בן למשפחתו של רבי שמריהו לוריא שהיה מעשירי רוסיה. הלך לעולמו בשנת תרט"ו - 1854. נטמן בשיפולי הר הזיתים בקרבת יד אבשלום בבית העלמין הישן, שהיה משותף לעדה האשכנזית והספרדית

תוכן עניינים 1 משפחתו 2 עלייתו לארץ ישראל 3 השכנת שלום 4 דרכו כשד"ר (שליח דרבנן) 5 ספריו 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] משפחתו

מנישואיו הראשונים עם בתיה ברינא נולדו לו שלושה בנים ובת. שני בניו נהרגו ברעש בצפת והוא נשאר עם בנו זאב ובתו פייגה טויבה, זאב שגם הוא היה לשד"ר וגדול בתורה גר כל ימיו במאה שערים עם אישתו רבקה לימים ביתם נישאה לנינו של הגר"א אלעזר לנדא ובנם אליהו נולד ב- 1873 בירושלים, נכדו של אליהו הוא משה (מוסה) אשד ממגלי דרך בורמה לירושלים ב- 1948, פייגה טובה נישאה לרבי שניאור זלמן מנכדי בעל התניא מצד אימו. מנישאיו השניים עם מרת שיינדל נולדו לו בתו אסתר מלכה ובנו יהושע. אסתר מלכה נישאה לרב יעקב גולדמן ובנו יהושע לסימה גיטל.

[עריכה] עלייתו לארץ ישראל

מיד אחרי נישאיו למרת בתיה בריינא הקים את תנועת "חזון ציון" שהייתה הרוח החיה של הגר"א ותלמידיו, הרב הלל ריבלין, רב מנדיל, רב ישראל משקלוב (שהיה בן דודו), רבי סעדיה, רב זלמן דקטור לוריא משקולוב, כולם היו ממדינת ריסין ממוהילוב והמחוזות הסמוכין. קודם שעלתה השיירה הגדולה שמנתה שבעים איש עלה ר' אברהם אשתו ועוד שתי משפחות כדי להכין את א"י להתיישבות. בשנת 1808 יצא מהעיר משקלוב שבה שירת ברבנות למסע ארוך ומייגע. שלוש עשרה חודשים היה הרב וולפסון במסע. ירושלים, שהייתה עיר מלאה במחלות לא יכלה לקלוט את העולים ולכן הם השתקעו בצפת יחד עם כל ה-70 משפחות שעלו אחריהם, צפת הפכה לישוב יהודי גדול אליה נהרו רוב השיירות של הפרושים, בעיר צפת נוסדו לא רק בתי דין ובתי כנסת אלה גם ישיבה גדולה שבראשה עמד ר' ישראל (אשכנזי) משקלוב בעל פאת השולחן. רק לאחר הרעש בצפת בשנת 1837 כשהיהודים החלו לנהור אל עבר ירושלים, בכסף הכולל יבשו את הביצות והתנאים השתפרו.

[עריכה] השכנת שלום

כשלושים שנה לפני עליית הפרושים ארצה עלתה קבוצה קטנה של חסידים שהתיישבה בצפת, הפרושים שרצו להשתלט על דעת הציבור בארץ לבל ילכו אחרי החסידות הגיעו בהמוניהם, אלא במקום שהמחלוקת בין המתנגדים לחסידים תגדל היא הפכה לשלום וחברות קרובה, ובזה ר' אברהם היה הגורם העיקרי, הוא לא רק נאם ודיבר על אחדות העם אלה עשה מעשה גדול השיא את בתו טיבא פייגא לנכדו של בעל התניא ר' שניאור זלמן שניאורסון בירושלים, ולאחר-מכן באו כל עם ישראל היושב בציון לאחדות. השפעתה הייתה גדולה גם על היהודים בגולה.

[עריכה] דרכו כשד"ר (שליח דרבנן)

לאחר הפרעות של הדרוזים נגד יהודי צפת בשנת תקצ"ו נשלח רבי אברהם לאסוף כספים אצל יהודי הגולה שם נישאה לאשתו השנייה מרת שיילדל לאחר שאישתו הראשונה נספתה יחד עם שני בניו ברעידת האדמה, וחזר ארצה בשנת תר"ג. יש מחלוקת אם הוא יצא בשנית בשנת תר"ז ושהה שם שנה וחצי אך הפעם לא חזר עם כסף בגלל שודדים.

[עריכה] ספריו

• "מחזה אברהם"- תגלחות בחול המועד

[עריכה] לקריאה נוספת

• אריה מורגנשטרן "מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי משפחות ריינס וולפינזון, רלב"ג רובלר ושפירה" בתוך גאולה בדרך הטבע: תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס–ת"ר 1800-1840 – מחקרים ומקורות. מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אלי אשד, התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון, בבלוג "היקום של אלי אשד"

• אלי אשד, אברהם הדיין נכנס לירושלים, בבלוג "היקום של אלי אשד"

• אלי אשד, חייו הכפולים של זאב וולפנזון, בבלוג "היקום של אלי אשד"