אברהם אלנדאף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי אברהם אלנדאף (ה'תרכ"ו - י"ב באדר א' ה'ת"ש; 1866 – 21 בפברואר 1940), תלמיד חכם, ממנהיגי וממיישבי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר והראשון מבין יוצאי תימן שחקר את ספרות יהודי תימן.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מארי אברהם אלנדאף היה בנו של חיים אלנדאף שהיה חסיד קבלה ומנכבדי קהילת צנעא בתימן. בשנת 1891 עלה אלנדאף לארץ ישראל יחד עם חברו ר' שלום אלשיך הלוי.
בהגיעו לירושלים התגורר בכפר השילוח (סילואן) בסמוך לעיר דוד. אלנדאף תפס מקום חשוב בין חכמי העיר ושימש מנהיג קהילת התימנים בירושלים ועמד בראשה במשך 35 שנים. הקים בית עלמין בהר הזיתים ואת ועד קהילת התימנים. פעל בתחום החינוך ובצרכי הדת. ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה. יחד עם חבריו התנגד אקטיבי לתנועת הדרדעים ושימש כדיין בבית הדין של הקהילה בראשות חברו הטוב ר' שלום אלשיך הלוי. אומרים עליו כי לא חת מפני איש. נאבק על ההכרה שיהדות תימן היא קהילה נפרדת.
בשנת תרס"ג (1903) השתתף באסיפה שכונתה "הכנסייה הארצישראלית" בזכרון יעקב. עם ידידיו מנחם אוסישקין, דוד ילין, אהרן אייזנברג, יחיאל מיכל פינס והד"ר הלל יפה וחיים מרגליות קלווריסקי.
בשנת תרס"ד (1904) הקים מארי אברהם אלנדאף, את חברת "שיבת ציון", שמטרתה היה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון כולל לבעיות הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות למרות פעילותו וניסיונותיו לבוא במשא-ומתן עם בעלי קרקעות ביריחו ובמקומות אחרים.
השיג אישור "פירמאן" מהחכם באשי הרב משה הלוי שישב בטורקיה, שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת לכל דבר, כולל זכותם למוסדות קהילה ובתי דין. נרדף על ידי אנשי הכוללים הספרדיים ובמשך תקופה ארוכה נאלץ להיות בהיחבא שמא ייפגע על ידם.
כחלק מפעילותו הרוחנית אסף בארץ ישראל אל מחברת שרידי תימן את הסיפורים הידועים לו, שימר את כתבי הקודש של יהדות תימן מלפני מאות שנים והפיץ אותם אל אור העולם של כתבי חכמי תימן הראשונים. כתב קונטרס בשם מבשר טוב בו הוא מלהיב את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל בהמוניהם וליישב אותה, מקונטרס זה ברור כי השקפתו תואמת להשקפת ר' יהודה אלקלעי ור' צבי קלישר מראשי מבשרי הציונות, אותם הוא משבח ומצטט לרוב. טרח להביא לדפוס ספרים שימושיים, עריכת "תאג'" הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן (כתר תורה) וסידורי התפילה נוסח יהודי תימן וכן הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.
במשך השנים עבר מארי אלנדאף לגור בשכונת הבוכרים בירושלים ולאחר מכן בשכונת כרם התימנים בתל אביב עם רעייתו ידידה שלושת בניו ובתו. כחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להעבירו בחזרה לירושלים. מארי אברהם אלנדאף נפטר ב- יב' אדר א' הת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
[עריכה] ספרים שחיבר והוציא לאור
- ספר פתחון טוב - על התורה
- ספר ענף חיים - זכרוני איש - לפני למעלה מ- 100 שנה
- ספר השגות מאי"ש -כנראה השגות על ספר שושנת "המלך"
- ספר שרידי תימן / רשימת חיבורי חכמי תימן - מו"ל: ירושלם: דפוס ש צוקרמן, תרפ"ח
- ספר זכור לאברהם – זכרונות. מכיל: ספר מבשר טוב – בשבח העלייה לארץ וישוב ארץ ישראל וספר שרידי תימן מהדו"ב
- מחברת שרידי תימן מהדו"ק
- סדור תפלה כל פה - מו"ל: תל אביב : דפוס אמנות ארץ-ישראל., תרצ"ה
- כתב הגהות והערות על ספרים שונים
- פרסם מאמרי הלכה בכתב העת התורני "תורה מציון"
[עריכה] ספרים שהוציא לאור עבור חכמי תימן
- תאג - עם "חלק הדקדוק" למהרי"ץ
- תכלאל (סידור תפילה) - עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים"
- שערי טהרה - למהרי"ץ
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מכתב ועד כולל התימנים, 1909 - אתר ארכיון הציוני
- מארי אברהם אלנדאף - אתר תימני נט
- מחברת שרידי תימן
- הכנסייה הארצישראלית - אתר מט"ח
