שרון אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שרון אלכסנדר (נולד בשנת 1962), שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

בשנת 1980 שיחק לראשונה בסרט הקולנוע "פצעי בגרות" של הבמאי זאב רווח. ב-1987 סיים את לימודי המשחק שלו בבית הספר למשחק בית צבי וכבר באותה שנה השתתף בסרט "אהבה אסורה". בשנת 1989 השתתף בסרט "אחד משלנו", לצד אלון אבוטבול ודן תורן, ועל משחקו זכה בפרס אופיר.

בשנת 1991 השתתף בסרט "שרה אהרונסון" של הבמאית אורנה בן-דור, וכן בסרט "גמר גביע" לצד משה איבגי. השתתף בהצגות בתיאטרון באר שבע; "אילוף הסוררת", "מנפיסטו", ברווז הפרא", "מסיבת יום ההולדת של ישראל שפי", "מותו של סוכן", "קומדיה של טעויות" ו"מהומה רבה על לא דבר".

בשנת 1992 זכה בפרס אופיר שני על משחקו בסרט של אסי דיין, "החיים על פי אגפא", בו שחק לצד גילה אלמגור ושולי רנד. כמו כן השתתף ב-"סיפורי תל אביב" לצד יעל אבקסיס וענת וקסמן ו"חסד מופלא" של עמוס גוטמן לצד אקי אבני ורבקה מיכאלי.

השתתף בסדרת הטלוויזיה "רצח למהדרין". ב-1993 שחק ב"אישה זרה" לצד גידי גוב, ב"אור אחר" ו"רצח בים המלח", ובהצגת היחיד "נחש", אותה ביימה דליה שימקו. בין השנים 1994 ו-1996 שחק בתיאטרון הספרייה ב"בנו כופתא בוכתא" ו"ההבטחה", ובתיאטרון הבימה, השתתף בהצגות "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הדה גבלר", "מלינקי", "לב טוב", "ציד המכשפות" ו"הבחורים בדלת ממול". שחק בהקאמרי ב"אלמה" ו"מעין הגפרית" ובתיאטרון בית ליסין ב"המים זוכרים"

בשנת 1995, השתתף בסרטו של רפי בוקאי "מרקו פולו: הפרק האחרון" לצד אביטל דיקר וב"לילה לבן" לצד שמיל בן-ארי שזכה בפרס מיוחד בפסטיבל קאן. עד 1998 שחק בתיאטרון הסימטה ב"אשתי הנצחית לשעבר" ו"מלחמת טרויה לא תהייה" וביים את ההצגה "בשר".

ב-1995 החל ללמד משחק בבית הספר שפתח, וגם ללמד במספר קורסים, ביניהם בבית הספר קמרה אובסקורה,כמו כן הקים את איגוד שחקני המסך הישראלי והשתתף בו. בשנת 1997 שחק ב"אופציה" ובסדרת הטלוויזיה "קפה פריז" של אמנון רובינשטיין. ב-1998 שחק ב"כרוניקה של אהבה" וב"משחקי ילדים". בשנת 1999 שחק ב"סיבת הרצח מוות" של ערן ריקליס וב"קשר עיר" לצד דפנה רכטר. בשנת 2000 השתתף ב"שקרים לבנים" לצד אריה אליאס וב-2001 ב"חמש דקות בהליכה" לצד נועה תשבי וב"חיה מוגנת". ב-2002 שחק ב"תמונה קבוצתית עם אישה" לצד מיכל ינאי וב"פיתוי" לצד גיא מרוז ואורנה פיטוסי. ב-2003 שחק ב"הביוגרפיה של בן", ב"סיפורו של בן-דן וולמן" ובתפקיד אורח בסדרה "שבתות וחגים". בשנת 2004 שחק בסדרת הטלוויזיה "האדומות" ובטלנובלה "מיכאלה" לצד נתי רביץ. בשנת 2005 שחק לצד טלי שרון ואלברט אילוז ב"טלנובלה בע"מ". באותה שנה שחק בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן". בשנת 2006 השתתף בסרט הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים, הסרט המוקומנטרי הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד", לצידם של גורי אלפי וגילה אלמגור. בשנת 2007 לוהק לעונה השנייה של הסדרה האלופה בתור זאביק.

בסוף 2007 לוהק שרון לטלנובלה נוספת "בובות", הפעם בתור צלם מזדקן.

אלכסנדר היה נשוי לשחקנית סמדר קליצ'ינסקי ולהם שתי בנות ובן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שרון אלכסנדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
• שרון אלכסנדר באתר הבמה
• שרון אלכסנדר, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)

הקודם: 1988 - -

זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1989 שרון אלכסנדר ("אחד משלנו")

הבא: 1990 - משה איבגי

הקודם: 1991 - ששון גבאי

זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1992 - שרון אלכסנדר ("החיים על פי אגפא")

הבא: 1993 - אסטבן גוטפריד