החיים על פי אגפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החיים על פי אגפא
בימוי:	אסי דיין
הפקה:	רפי בוקאי יורם כסלו
תסריט:	אסי דיין איתן פוקס
שחקנים ראשיים:	גילה אלמגור אביטל דיקר שולי רנד עירית פרנק
מוזיקה:	נפתלי אלטר ודני ליטני
חברת הפצה:	קרן הקולנוע הישראלי מוביז אנטרטינמנט בע"מ
תאריך יציאה לאקרנים:	29 ביוני 1992
משך הקרנה:	100 דקות
שפת הסרט:	עברית
תקציב:	?
פרסים:	חמישה פרסי אופיר
דף הסרט ב-IMDb

"החיים על פי אגפא" הינו סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של אסי דיין, אשר יצא לאקרנים בשנת 1992.

תוכן עניינים 1 פירוט כללי 2 פרטי עלילה 3 הערות שוליים 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] פירוט כללי

"החיים על פי אגפא" הוא הראשון בטרילוגיה של אסי דיין, לפני "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"מר באום". זכה בשנת יציאתו בחמישה פרסי אוסקר ישראלי, בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי והתסריטאי הטוב ביותר (עבור אסי דיין) ובקטגוריות השחקנים המשניים (עבור אביטל דיקר ושולי רנד). זכה בפרס מיוחד בפסטיבל ברלין לקולנוע, והשתתף בפסטיבלים לקולנוע בארצות הברית ובמדינות אירופה, בהן גם הופץ. נחל הצלחה בארץ ובעולם, ולאהדה בקרב הצופים והמבקרים.

"החיים על פי אגפא" נועד לשקף את המציאות הישראלית של תחילת שנות התשעים, שיא האינתיפאדה הראשונה, דרך ערב יחיד בפאב תל אביבי טיפוסי בשם "בארבי", באמצעות הצגת הדמויות השונות, המייצגות טיפוסים וצדדים בדמותו של הישראלי. בסרט מוצגים הקונפליקטים בחברה הישראלית, ובעיקר השסעים החברתיים, שבראשם הסכסוך הישראלי ערבי, כשכל צד מוצג על צדדיו החיוביים והשליליים כאנוש, מצד אחד גס ומצד שני שברירי. סופו האלים והאפוקליפטי הוא מעין נבואה פסימית של דיין לעתידנו כאן, מלחמת אחים בחברה הישראלית, אשר יש הטוענים ניבאה את רצח ראש-הממשלה יצחק רבין. הסרט כולו מצולם בשחור-לבן, חוץ מבסופו, ומלווה בשיריו המפורסמים של לאונרד כהן ושל הזמר דני ליטני, המופיע בסרט כזמר הפאב.

[עריכה] פרטי עלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בתחילת הסרט אנו מתודעים לדמותה של דליה, אשה מבוגרת בסוף שנות הארבעים אשר כל לילה מסיימת עם בחורים אותם היא אוספת לסטוץ מזדמן. דליה בעלת פאב תל אביבי בשם "בארבי", שזהו קיצור של "אברבנל", מוסד לחולי רוח. בפאב עובד סמיר (אכרם טילאווי) ואנו נחשפים בתחילה לשעות הערב המוקדמות, בהן הפאב נפתח כבכל יום. נימי (שרון אלכסנדר), סגן אלוף שנפצע בצניחה, מגיע עם חייליו לפאב. חבורת החיילים קולנית ובהמית. באותה שעה מגיעה למקום במקרה ריקי (אביטל דיקר), בחורה דכאונית, לאחר שהפסיכיאטר שלה המליץ לה לא להשאר לבדה כדי שלא תפגע בעצמה. היא מוטרדת על ידי נימי וחבורת חייליו, אשר מתנהגים אליה באופן בוטה מינית. בני (שולי רנד) השוטר מצליח להרחיק את החבורה מריקי, והשניים יוצאים אל דירתו, לא לפני שהוא חותך את צמיגי מכוניתו של נימי וחבורתו. לאחר שהם מקיימים יחסי מין, משאיר בני את ריקי בדירתו, וחוזר לפאב, שם מעיר את תשומת-ליבם של החיילים לפנצ'ר במכוניתם, אך לא מגלה להם כי הוא עצמו אחראי לתקר. נימי וחבורתו מתעצבנים, וחושדים ישירות בסמיר, העובד הערבי במטבח. כאשר החיילים פותחים באקטים אלימים כלפי סמיר, מונע בני את המהומה ושולח את הקבוצה לביתם במונית. נימי מורה לנהג לקחת את החיילים לבסיס.

לאחר סיום המהומה, יוצא בני עם שותפו למבצע ללכידת סוחרי סמים. כאשר הוא חוזר בת-זוגו ושותפתו לדירה ליאורה (עירית פרנק), מלצרית בפאב, אשר אינה מודעת לבגידה שכעת עשה, זועמת עליו על שהשאיר את ריקי הפגועה בדירתו לבדה, אך הוא עסוק יותר בעובדה שנכשל המבצע אותו תכנן, וחוזר לדירתו, שם מוצא את ריקי ומורה לה להתפנות מהדירה. בעוד זה מתקלח, מתאבדת ריקי בקפיצה מהחלון. בני לא שם לב לגופתה של ריקי, וחוזר לפאב. לוי (שמיל בן ארי), משה (אורי קלאוזנר) ומלכה (רבקה נוימן), חבורה אלימה וגסה מגיעה לפאב, ומתייחסת בזלזול לאנשי הפאב, ובעיקר לסמיר. בין לוי וסמיר נוצר עימות אלים, שנגמר, שוב, בכך שהקבוצה נזרקת על ידי בני. אלי (עזרא כפרי), בן-זוגה הנשוי של מנהלת הפאב, דליה (גילה אלמגור), מגיע לפאב עם אשתו במטרה להפרד מדליה, שנשארת כאובה, ומתנחמת עם ראלף (יואב דקלבאום), חייל או"ם. ליאורה בינתיים מסיימת משמרתה וחוזרת לדירה המשותפת שלה ושל בני, שם היא מזהה את גופתה של ריקי. כאשר חוזרת ליאורה לפאב לבשר לבני את שארע, בני מחליט להיענות לאולטימטום שנתן לו מפקדו ולעבור לשרת בפריפריה. ברגע זה חוזרים לוי, משה ומלכה לסגור חשבון עם בני, כאשר מגיעים נימי וחבורת החיילים שהורגים ביריות את כל הנוכחים בפאב כאקט נקמה.

שחקן	תפקיד	תיאור
גילה אלמגור	דליה	בעלת הפאב. מנהלת רומן עם אלי, גבר נשוי, מבלי שהיא יודעת כי הוא חולה בסרטן.
אכרם טילאווי	סמיר	טבח בפאב. ממקור מהשטחים. מעורב פוליטית וחברתית, ואחראי על מהומות רבות בין ערביי-ישראל והחיילים בשטחים.
סמדר קליצ'ינסקי	דניאלה	מלצרית בפאב. מכורה לקוקאין. מתכוננת לנסוע לניו יורק, ארצות הברית, כדי לנסות מזלה שם.
שרון אלכסנדר	נימי	סא"ל בצה"ל. נפגע בהתקלות בעת ביצוע פעולה. מגיע לפאב עם חבריו במטרה לבלות את הערב הראשון מחוץ לבית-החולים, ומקים מהומה.
שמיל בן ארי	לוי[1]	גבר אלים וגזען ממוצא מזרחי. מגיע עם חבורתו לפאב ומתנהג באופן מזלזל כלפי יושבי הפאב, ובעיקר כלפי סמיר.
אביטל דיקר	ריקי	בחורה מעורערת בנפשה. אם לילד אותו אסור לה לראות עקב צו מבעלה. מגיעה לפאב כדי לא להשאר לבדה ואולי לפגוע בעצמה.
אורי קלאוזנר	משה[1]	חבר בחבורה של לוי ומלכה. מגיע לפאב עם חבורתו האלימה במטרה להרים מהומה, בעיקר נגד סמיר.
עירית פרנק	ליאורה	ברמנית בפאב. צלמת חובבנית שבמהלך הערב מצלמת את היושבים בפאב. מנהלת מערכת יחסים מסובכת עם בני השוטר.
עזרא כפרי	אלי	מנהל רומן עם דליה, למרות שנשוי ואב לילדים. חולה סרטן במצב מתקדם, אשר לא מגלה סודו לדליה. במהלך הסרט מגיע אלי לפאב כדי להפרד מדליה.
דני ליטני	צ'רניאק	פסנתרן וזמר המנגן ושר בפאב במטרה להרוויח כספו. שיריו של דמותו מופיעים בפס-קול הסרט.
יואב דקלבאום	ראלף	חייל באו"ם. מבקר בפאב במקרה, ומנחם את דליה הפגועה, אשר נזרקה על ידי בן-זוגה, אלי.
רבקה נוימן	מלכה[1]	חברה בחבורתו האלימה של לוי, אשר מבקרת בפאב כדי להרים מהומה, ובעיקר לזלזל בעובד הערבי, סמיר.
שולי רנד	בני	שוטר אלים ומסובך, אשר דואג על הבטיחות בפאב. מנהל מערכת יחסים מסובכת עם ליאורה, ובוגד בה ללא הפסקה, בין השאר עם ריקי.
דורון ספקטור	ביט	אורח בפאב.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ^{1.0 1.1 1.2} דמויותיהן של לוי (שמיל בן ארי), מלכה (רבקה נוימן) ומשה (אורי קלאוזנר) מככבות בסרט "שמיכה חשמלית ושמה משה", החלק השני של הטרילוגיה של דיין, משנת 1995.

[עריכה] לקריאה נוספת

• בספרו של קובי ניב "על מה הסרט הזה?" (1999)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "החיים על פי אגפא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הקודם: 1991 - מעבר לים

פרס אופיר - הסרט הטוב יותר 1992 - החיים על פי אגפא

הבא: 1993 - נקמתו של איציק פינקלשטיין

הקודם: -

הטרילוגיה של אסי דיין "החיים על פי אגפא" (1992)

הבא: "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1995)