זאב רווח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זאב רווח (נולד ב-1940), שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי.

זאב רווח נולד ב-1940 במרוקו, עלה לישראל בגיל 8 והתגורר תחילה במעברה. במעברה הכיר זאב את אפרים קישון וקשר זה ביניהם התבטא מאוחר יותר בעבודה משותפת.

מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת קריית מנחם שבירושלים. אביו אף הקים בשכונה בית כנסת. רווח הוא בוגר בית הספר למשחק בית צבי. שיחק בתיאטרון האוהל בהצגות ה"אידיוטית", "שלושת המלאכים", "בלי עין הרע" ועוד. בין השנים 1966 עד 1973 שיחק בתיאטרון הקאמרי, בו השאר שיחק שם במחזה הכושי עשה את שלו פרי עטו של טומי לפיד - מחזה ששב להעלות בסוף שנות התשעים.

בין תפקידיו בתיאטרון: לאונרדו ב"חתונת הדמים" אובו ב"המלך אובו", הנסיך האל ב"הנרי הרביעי", לאנסלוט ב"הדרקון", פיגארו ב"נישואי פיגארו", המפקח אזולאי ב"המפקח", שמעון בוסקילה ב"בנים גידלתי ורוממתי"

השתתף ב-30 סרטי קולנוע. בין תפקידיו הראשונים גילם את אלימלך זורקין בסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר" משנת 1971. השתתף לצד יהודה ברקן בסרטים "צ'ארלי וחצי" (1974) ו"חגיגה בסנוקר" (1975) של בועז דוידזון, שזכו לאהדה רבה ונחשבים לסרטי פולחן בז'אנר ה"בורקס".

ביים, כתב ושיחק ב-13 סרטי קולנוע: "רק היום", יופי של צרות (1976), "הגונב מגנב פטור" (1977), "שרגא קטן" (1978), "טעות במספר" (1979), "פצעי בגרות" (1980, אחד הסרטים היחידים שלו החורגים מז'אנר הבורקס והיחיד שבו רווח לא משתתף), "לא לעלות יותר" (1980), "אדון לאון" (1982), "ספר נשים" (1984), "המובטל בטיטו" (1987), "בובה" (1987 - סרט על פי מחזה מאת הלל מיטלפונקט שזיכה את רווח בפרסים בינלאומיים), "תלווה לי את אשתך" (1988), "טיפת מזל" (1992), "פעמיים בוסקילה" (1998).

[עריכה] הפרסונה הקולנועית של זאב רווח

בסרטי הבורקס זאב רווח מגלם לרוב דמות סטריאוטיפית גרוטסקית של אדם בשולי החברה, עבריין או מוגבל בשכלו, לרוב מזרחי, המפלס את דרכו בהשתלשלות אירועים קומית, המורכבת בדרך כלל מרמאויות קטנות, התחפשויות וחילופי זהויות (אשכנזי/מזרחי, גבר/אישה, עשיר/עני, תאומים ועוד).

בתקופתם זכו סרטים אלה ליחס מזלזל (במקרה הטוב) מצד הממסד והמבקרים. הטכניקה של חילופי הזהויות מושווית ליסודות קרניבלסקיים בתרבות ימי הביניים (מסורות "חג השוטים", "מלך ליום אחד", "הקומדיה דל'ארטה"), ערעור חתרני של יסודות החברה וחשיפת חולייה באמצעות האבסורד. טכניקה זו, שהופיעה בקולנוע הישראלי עם קומדיות הבורקס הראשונות של אפרים קישון ובועז דוידזון, משתכללת ומתרבה בסרטים שביים זאב רווח, שהביאו את הז'אנר לשיאיו אך גם לקיצוניות ורפטטיביות שליוותה אותו עד דעיכתו במהלך שנות השמונים. ^{[דרוש מקור]}

בסרט "הגונב מגנב פטור" שביים והשתתף בו, ניתן למצוא סאטירה בזמן אמת על גורמים רבים בחברה הישראלית: השוטר האשכנזי (השחקן אילן דר, שדמותו בסרט נקראת "בועז דוידזון") שמכניס את המזרחי לכלא וגונב ממנו את אשתו, הסרט המגויס "מבצע יונתן" של מנחם גולן (כאשר זאב רווח מתחפש לשחקן המגלם את אידי אמין בצילומי הסרט, שאמנם נערכו באותה תקופה), הרוחניות "המזויפת" של נאמני הודו והמזרח (כאשר זאב רווח מתחפש למהרישי יוגי, שאכן ביקר בארץ באותה תקופה, וגונב את כספי המאמינים) ועוד.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2002 השתתף רווח בסרט "בית"ר פרובנס" של אורי ענבר, סרט שזכה לשבחי המבקרים וניתן לראות בו פוסט בורקס^{[דרוש מקור]}.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• זאב רווח במדריך התיאטרון
• זאב רווח, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
• זאב רווח, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)
• אלה שוחט, הבורקס והרפרזנטציה של המזרחיות (מאמר), 1991

הקודם: 2001 - ליאור אשכנזי

זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2002 - זאב רווח ("בית"ר פרובנס")

הבא: 2003 - אריה אליאס