רומנטיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתנועה אינטלקטואלית ואמנותית במערב אירופה. אם התכוונתם לאהבה רומנטית, ראו אהבה.
הרומנטיקה הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה במערב אירופה בשלהי המאה ה-18. מקורה מהמילה הצרפתית "רומנס" שפירושה- כל מה שנכתב בצורה עממית. ככלל, הרומנטיקנים יצאו כנגד רוחה של תנועת ההארה, שמשלה בחיים האינטלקטואליים במערב אירופה ובמרכזה, לאורך רוב המאה השמונה עשרה. תחת האוניברסליזם של אדם באשר הוא אדם (או, בנוסח של עמנואל קאנט וז'אן ז'אק רוסו, באשר הוא יצור תבוני, שתבונתו מכתיבה לו מתוכו ציוויים שהוא אנוס למלאם), העלתה הרומנטיקה על נס את האינדיבידואליזם הפרטיקולרי, כלומר, את החד-פעמי שבאדם מסוים, המכונן לעצמו, מתוך עצמו, את האמת האישית שלו, שאינה בהכרח משותפת לאחרים. הרעיון הרומנטי היסודי הזה, משעה שהוא מוחל על אומה שלמה, מתבטא ברצון לתת ביטוי לייחודי והאותנטי כביכול שברוח האומה או העם, מבלי לתת את הדעת על ערכים שנקבעו נצחיים או אוניברסליים על ידי מסורת כלשהי, עתיקה ככל שתהיה, כמו עקרון הלגיטימיזם השושלתי, שקבע כי זכותם של המלכים ויורשיהם אחריהם למשול, אינה ניתנת להפקעה. מבחינה זו, הרומנטיקה היא הורתה מולידתה הרוחנית של הלאומיות. רומנטיקה, ליברליזם ולאומיות מזינים אחד את השני.
תוכן עניינים |
[עריכה] סימני היכר
הרומנטיקה, בהיותה הן תנועה של התחדשות רוחנית ותגובת-נגד להארה, הן זרם מחשבתי מרכזי בן התקופה (בחקר הספרות מקובל התיקוף הקובע את ראשיתה של הרומנטיקה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה -- אין הסכמה על תאריך מסוים -- ואחריתה בערך ב-1830), היא רבת-פנים ועל-כן הוצעו כמה וכמה סימני היכר ש"אין לטעות בהם", כאשר מעת לעת ומחוג משכילים אחד לאחר משתנות ההגדרות ואין הסכמה כללית. עם זאת, מרבית הניסיונות לבטא את מהותה של המחשבה הרומנטית, מתרכזים לפחות בכמה מהעקרונות המכוננים הנסקרים להלן.
כאמור לעיל, הרומנטיקה מדגישה את החד-פעמי, האותנטי שבאדם (או לעתים "נפש יחידה" אחרת, דוגמת אומה), על חשבון האוניברסלי, המשותף לכל בני אדם. כשרונות ייחודיים של בני אנוש מסוימים, מסורות עממיות ייחודיות, זוכים לעניין מחודש מצד הרומנטיקנים. לרוב נחלקו ביניהם ההוגים והאמנים בין העדפת הגניוס, הכוח היוצר, של האמן גיבור-התרבות, לבין הדגשת המסורות העממיות, הדיאלקטים וצורות החיים ה"אותנטיות" של בני מולדת אחת. באנגליה, למשל, העדיף המשורר סמואל טיילור קולרידג' להדגיש יותר את ההיבט הראשון, בעוד ששותפו לגיבוש הרומנטיקה בשירה האנגלית, ויליאם וורדסוורת', מי שנחשב, בחוגים אנגליים לפחות, לגדול המשוררים הרומנטיים באנגליה ומנסחי הרומנטיקה בספרות (רומנטיציזם, בלעז), העדיף להדגיש את ההיבט השני.
כחלק מן השיבה למסורות האותנטיות, הקודמות לנאורות והנוגדות את הרעיונות האוניברסליים לכאורה של לגיטימיות השלטון השושלתי, ההסתמכות על התבונה לבדה כמכשיר כל-יכול (בכוח, לאו דווקא בפועל) לחקר האמת, כנגד עצם רעיון האמת האחת והיחידה, הניתנת וראויה להשגה באופן אוניברסלי ומובן מאליו, וכנגד ערכי הדת והמוסר שמאז הרפורמציה הפרוטסטנטית, ביקשו הרומנטיקנים להדגיש את 'הקשר לטבע', למרחבים הפתוחים, בטהרתם, וסלדו בדרך כלל ממה שראו כהשתעבדותו של האדם ליצירי כפיו הוא: הנוף העירוני, המיכון, המסורות האינטלקטואליות והספרותיות.
לראשונה מאז הרנסאנס, החלו הוגים ואמנים לשאת עיניהם אל ימי הביניים, שאנשי הרנסאנס והנאורות הדביקו להם שמות גנאי נוסח "ימי האפלה" (Dark Ages) או הביטוי "ימי הביניים" (Middle Ages) בעצמו, שלפיו אלף שנה של היסטוריה אירופית מצטיירים כתקופת מעבר נטולת חשיבות ואופי, אותה התקופה עצמה נעשתה לפתע מושא הערצה. פולחן האבירות והרומאנסה הביניימית בספרות (מן הרומאנסה נגזר שם התנועה, "רומנטיקה") מקורם ברומנטיקה.
לראשונה מאז החל מאבקם של אינטלקטואלים אירופיים למען האחדת הלשון הכתובה והמדוברת בארצות השונות, למשל משוררים בני איטליה שאימצו להם את הניב הפלורנטיני כשפה הראויה להיות ל"איטלקית", הושם דגש דווקא על השונות של ניבים וצורות דיבור. הן המסורות והמנהגים של כל אזור ואזור והן הלשונות השונות עצמן, שרבות מהן היו כבר בחזקת ניבים ההולכים ונסוגים מפני השפה הרשמית במדינה, זכו להכרה מחודשת במעמדן, מצד רוב הרומנטיקנים.
חרף הנטייה הנפוצה לייחס לרומנטיקה באשר היא את ההיאחזות ברגש והאדרתו, ולרומנטיקנים את הרגשנות המופלגת כסימן היכר, הרי שהתרת הרסן מעל ביטוי הרגשות והנאמנות החדשה לרגש ולתבונה האישיים, על חשבון אלה המקובלים, שמן החוץ, בדרך כלל אינן בחזקת התרסה כנגד הרציונליות באשר היא, כנגד ההסתמכות על התבונה בכלל, כפי שנהוג היה לטעון בעבר. אם רבים הרומנטיקנים בספרות ובהגות האירופית שהיו רגשניים יותר מקודמיהם, הרי זו אולי תגובת-נגד לרוח הנאורות המאופקת ומנוכרת בדרך כלל (אף כי צורה כלשהי של רגש אנושי אוניברסלי תופסת מקום חשוב במסורת הנאורות עד לקאנט), ויותר בחזקת תוצאת לוואי של ערכי הרומנטיקה מאשר מסד רוחני להם.
מהבחינה הפוליטית, נודעה חשיבות מיוחדת ליחסם של חסידי הרומנטיקה למהפכה הצרפתית, שהיה, בקרב הראשונים, חיובי ביותר, אוטופי אפילו, עד לימי שלטון הטרור של רובספייר, ולאחר מכן מסויג ומפוכח יותר; ובקרב הרומנטיקנים המאוחרים שימש מאורע מכונן להוויה המהפכנית, החדשה של אירופה, וליתר דיוק: ההתהוות, שתפסה את מקומה של ההווייה הסטאטית בפוליטיקה ובמחשבה האירופית, להבנתם.
[עריכה] רומנטיקה בספרות
[עריכה] אנגליה
בין מבטאיה העיקריים של הרומנטיקה האנגלית בפרוזה, בדרמה ובעיקר בשירה, נוהגים למנות קודם לכל את ויליאם וורדסוורת' וסמואל טיילור קולרידג' בני "הדור הראשון", לורד ביירון, פרסי ביש שלי, מרי שלי וג'ון קיטס, בני "הדור השני". רומנטיקן מוקדם יותר, שמקובל כיום לראותו כראש ומבשר לתנועה הרומנטית בספרות האנגלית, אף כי לא נודעה לו השפעה מרובה על בני זמנו, היה המשורר והצייר וויליאם בלייק.
[עריכה] טקסטים
- 1774 יוהן וולפגנג פון גתה, ייסורי ורתר הצעיר - טקסט מכונן של הרומנטיקה בספרות הגרמנית
- 1781 עמנואל קאנט: ביקורת התבונה הטהורה, ז'אן ז'אק רוסו: הווידויים - חשיבותם של שני הוגים אלה וכתביהם בתפקיד הדו-ערכי שנודע להם בתולדות הרעיונות: מחד היו נציגים מובהקים של תנועת ההשכלה והחשיבה של המאה השמונה עשרה בכללה; מאידך היו, כל אחד בדרכו, מגבשיה החשובים ביותר של ראיית עולם מהפכנית מהבחינה המטאפיזית והאפיסטמולוגית, שהעמידה את תבונת האדם (או יצור תבוני אחר), קולו הפנימי (רגש החובה, צו המצפון - במובן החזק), במרכז היקום ממש, וממילא במוקד העיון השכלתני. לרוסו במיוחד נודעה השפעה גדולה על הראייה הפוליטית של בני הדור, והרומנטיקנים בכלל זה, בנוסחו שלו לרעיון האמנה החברתית.
- 1781 פרידריך שילר, השודדים
- 1786 רוברט ברנס, שירים, בעיקר בדיאלקט הסקוטי
- 1789 ויליאם בלייק, שירים של תום
- 1790 אדמונד ברק, הרהורים על אודות המהפכה בצרפת - ספר זה נחשב ברגיל לאחד הביטויים הרהוטים, המבריקים והמשכנעים ביותר לראיית העולם השמרנית. הריאקציה לדעות שהשמיע ברק התבטאה, בין השאר, בספרה של מרי וולסטונקראפט (להלן).
- 1792 מרי וולסטונקראפט, הצדקה לזכויות האישה
- 1794 ויליאם בלייק, שירים של ניסיון - זהו כעין "ספר תאום" ל"שירים של תום" (לעיל) ויחדיו הם מהווים קורפוס שלם
- 1798 ויליאם וורדסוורת' וסמואל טיילור קולרידג', בלדות ליריות
- 1808 יוהן וולפגנג פון גתה, פאוסט, חלק א'
- 1812 לורד ביירון, מסע הצליינות של האביר הרולד, ספרים (Cantos) מס' 1 ו-2 - במחזור זה גיבש ביירון לראשונה את דמות הגיבור שלו, שהבשילה לגמרי ב"דון ז'ואן" (להלן), שנודעה לימים כגיבור ביירוני
- 1819 לורד ביירון, דון ז'ואן, ספרים (Cantos) מס' 1 ו-2
- 1820 פרסי ביש שלי, פרומתאוס הכבול, ג'ון קיטס, Lamia, Isabella, The Eve of St. Agnes, and Other Poems
[עריכה] רומנטיקה בציור
-
ערך מורחב – הזרם הרומנטי באמנות
[עריכה] רומנטיקה במוזיקה
-
ערך מורחב – התקופה הרומנטית במוזיקה
בתחום המוזיקה, התקופה הרומנטית השתרעה על פני השנים 1800 - 1900 ובאה לאחר זו הקלאסית (אין לבלבל את שתי אלה עם התקופה זהות השם באמנויות האחרות) בהתאם ל"מטוטלת הסגנונות של התקופות" מבחינת הנטייה לאתוס או לפאתוס (רנסאנס - א', בארוק - פ', קלאסיקה - א', רומנטיקה - פ'). הסגנון הקלאסי היה במידת מה מחושב מדי בשאיפותיו לשלמות צורנית, הרמונית וכיו"ב. למעשה, המוזיקה בתקופה הקלאסית הייתה כפופה למסגרות באופן מחמיר, וזאת על מנת לשרת את האידאל ההדוניסטי של המוזיקה באותן שנים - מוזיקה שתהיה נעימה לאוזן, לא מסובכת, ללא קושי בהאזנה וללא תכנים רגשיים עזים. המלחין בתקופה הרומנטית שאף לפרוץ את כבלי הקונוונציות והאידאלים הישנים, כפי הנראה עקב השפעה רבה של המהפכה הצרפתית. הרומנטיקנים שאפו להגמיש את הצורה לטובת הרגש.
[עריכה] רומנטיקה באדריכלות
באדריכלות, הרומנטיקה העריצה מחדש את אדריכלות ימי הביניים ובפרט את האדריכלות הגותית. אדריכלות ימי הביניים נהפכה למושא למחקר ולשימור, לצד בנייה מחדש בסגנונות העתיקים. בולטת במיוחד היא התחייה הגותית בה נוצקו משמעויות חדשות לאדריכלות הכנסיות הדתית הגותית, ומבנים רבים שוחזרו, חודשו והושלמו בסגנון זה. בין הבולטים בתחיית אדריכלות ימי הביניים הם פרוספר מרימה והאדריכל והמשמר ויולה לה-דוק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומנטיקה |
| זרמים באמנות הציור |
|
יוון העתיקה | רומא העתיקה | ביזנט | גותיקה | רנסאנס | מנייריזם |
| זרמים בציור במאה העשרים |
|---|
| אמנות מופשטת | קוביזם | אקספרסיוניזם | פוטוריזם | קונסטרוקטיביזם סוריאליזם | אקספרסיוניזם מופשט | פוביזם | פופ-ארט | אופ-ארט | נאו-גיאו |
| ראו גם: פורטל האמנות |
