אינדיבידואליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינדיבידואליזם או "אינדיווידואליזם" היא תפיסה השמה את היחיד במרכז, בניגוד לקולקטיביזם - השם את החברה במרכז ו"שוחה עם הזרם". התפיסה האינדיבידואליסטית טוענת כי על האדם לדאוג קודם כל לעצמו, ותרומתו לחברה היא משנית. לכן, אינדיבידואליזם היא השקפה העומדת בסתירה להשקפה הוליסטית, קולקטיביסטית, פשיסטית, אטטיסטית, טוטליטרית, וקומיוניטריסטית המדגישות את ערכי החברה, הקבוצה, הגזע, הלאומיות, כבעלות קדימות על מטרות הפרט. אינדיבידואליזם אף מתנגדת לדעה לפיה מסורת, דת, או כל צורה אחרת של ערך מוסרי חיצוני צריך להציב מגבלה על הבחירות של הפרט ופעולותיו.

לאינדיבדואליזם היבט מוסרי והיבט מתודולוגי. בהקשר המוסרי הנחת היסוד היא שטובת היחיד והגנה על זכויותיו הוא ערך עליון בהקשר המתודולוגי הנחת היסוד שכל תופעה חברתית הינה תוצאה של התנהגות היחידים. כל למשל ידועה אמירתה של מרגרט תאצ'ר שאין דבר כזה שנקרא חברה.

בין ההשקפה האינדיבידואליסטית להשקפה האגואיסטית קיימת קרבה מעוררת מחלוקת. בעוד שחלק מן האינדיבידואליסטים הם אגואיסטים, הם בדרך כלל אינם טוענים כי אגואיזם הוא הטוב במהותו. תחת זאת הם טוענים כי פרטים בחברה אינם מחויבים לכל ערך מוסר חברתי וכי הפרטים בחברה חייבים להיות עצמאיים לבחור בעצמם אם לאמץ אגואיזם כדרך חיים (או לבחור בסגנון חיים אחר) במידה וכך הם רוצים. אחרים טוענים כי מטרות הפרט אינן אנוכיות (אגואיסטיות) כל עוד הן אינן באות במחיר פגיעה באחרים.