קיצביהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל	מפה

מידע כללי על העיר
מדינה פדרלית:	טירול
מחוז:	קיצביהל
שטח:	58.02
אוכלוסייה:	8,540 (2005)
צפיפות אוכלוסין:	147 תושבים לקמ"ר
גובה:	762 מטר
אתר אינטרנט רשמי:	http://www.riskommunal.at/kitzbuehel/
כתובת דואר אלקטרוני:	stadtamt@kitzbuehel.at
פוליטיקה
ראש העיר:	דוקטור קלאוס וינקלר

מרכז העיר של קיצביהל

קיצביהל היא עיר במדינת טירול שבאוסטריה, על גדות נהר קיצביהלר אכה. בירת מחוז קיצביהל.

הגובה הממוצע של העיר הוא 762 מטר מעל גובה פני הים. העיר משתרעת על 58.02 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 8,540 תושבים לפי מפקד האוכלוסין של 2005.

[עריכה] היסטוריה

המתיישבים הראשונים באזור העיר היו האילריים, שהתיישבו באזור בין השנים 1100 לפנה"ס ל 800 לפנה"ס לצורך כריית נחושת מהגבעות הסמוכות לעיר.

בסביבות שנת 15 לפנה"ס אוגוסטוס קיסר, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כבש את האלפים והקים את פרובינציית נוריכום. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית מתיישבים בווארים התיישבו באזור קיצביהל והחלו בכריתת יערות.

במאה ה-12 העיר הוזכרה לראשונה במסמך ממנזר כימזה כ "Chizbuhel". בעקבות היותה עיר גבול ידעה קיצביהל פעמים רבות מעבר מיד ליד בין אוסטריה לבוואריה.

ב 1255 קיצביהל הפכה העיר חלק מבוואריה. לודוויג השני, דוכס בוואריה העניק לקיצביהל זכויות של עיר ב 6 ביוני 1271, מה שהפך אותה לעיר מבוצרת ורבת עוצמה. במשך המאות הבאות הפכה העיר גם מרכז של מסחר, פרחה ביציבות ולא נפגעה כלל ממלחמות. חומות העיר נהרסו עד ליסוד ושמשו לבניית בתים חדשים.

כשמרגרט מאולטאש נשאה לדוכס הבווארי לודוויג החמישי ב 1342 שבה קיצביהל להיות חלק מטירול, אך לאחר שלום שרדינג ב 1369 העיר הוחזרה לבוואריה. ב 30 ביוני 1504 כבש מקסימיליאן הראשון את קיצביהל ואת קופשטיין הסמוכה, וכך העיר שבה להיות חלק מטירול.

במאה ה-16 עברה העיר לשליטתם של דוכסי בית למברג, עד 1 במאי 1840, אז שבה העיר לשליטת אוסטריה.

המלחמות במאות ה-18 וה-19 לא הגיעו לתחום העיר, אך מספר תושבים טירולאים השתתפו בהתקוממות נגד נפוליאון. העיר עברה שוב לבוואריה על פי חוזה פרסבורג, אך לאחר מפלתו של נפוליאון העיר שבה להיות חלק מטירול לפי מה שנקבע בקונגרס וינה.

בשנת 1875, כשבניית מסילת הרכבת זלצבורג טירולר באן נסתיימה, המסחר והתעשייה בעיר שגשגו. גם תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה תקופה מוצלחת לעיר, הודות לכך שהייתה רחוקה מאזורי הלחימה.