צנטוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בצנטוריון, טנק בריטי. אם התכוונתם לקנטוריון, דרגה בצבא הרומאי, ראו קנטוריון.

צנטוריון / שוט קל
מידע כללי
מדינה מייצרת	בריטניה/ישראל
שנת ייצור	1949 / 1959
דגם קודם	קרומוול / שרמן
דגם עוקב	צ'יפטיין / מרכבה סימן 1
מערכה מרכזית	מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מבצע שלום הגליל
מידע טכני
אורך:	9.85 מטרים (תותח קדימה)
רוחב:	3.38 מטרים
גובה:	2.94 מטרים
משקל:	53 טון(מוכן לקרב)
מהירות:	43 קמ"ש על כביש
טווח פעולה:	500 ק"מ
חימוש עיקרי:	תותח 105 מ"מ
חימוש משני:	מקלע 7.62 מ"מ מקלע נוסף בקוטר של 12.7 מ"מ בצריחון מפקד
מנוע:	דיזל, 750 כוח סוס
מיגון:	118-17 מילימטר פלדה
צוות:	4

הצנטוריון הוא טנק בריטי, שפותח בסוף מלחמת העולם השנייה, אך יצורו החל מאוחר מכדי להשתתף בה. שוט הוא שמו של הטנק בצה"ל.

תוכן עניינים 1 כללי 2 שוט, שוט קל ושוט ברק-אור 3 נגמ"שים ישראליים מבוססי שוט 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] כללי

מקורו של הצנטוריון במפרט של משרד המלחמה הבריטי משנת 1943, לטנק שיוט שיחליף את הקרומוול. העבודה על תכנון הטנק נמשכה עד 1945. נבנו 6 אבי טיפוס, שנשלחו במאי אותה שנה לסיבוב היכרות עם כל יחידות השריון הבריטיות, שחנו בגרמניה וארצות השפלה באותה עת. התגובות לטנק היו חיוביות כצפוי, מכיוון שהיה לבריטים, בפעם הראשונה מאז שנות ה-30, טנק ראוי לשמו. הצנטוריון שקל מעל 40 טון בשל השריון העבה למדי (17-118 מ"מ). החימוש הראשי היה תותח 17 ליטראות (76.2 מ"מ), שהוכיח את עצמו כמסוגל לחדור כל טנק גרמני בעת המלחמה (פרט לטייגר 2) מטווח מרבי של כ-1000 מטר. נקודת התורפה העיקרית הייתה המהירות הנמוכה, שנגרמה משילוב של משקל כבד יחסית ומנוע חלש. כמו כן טווח הפעולה היה קצר מאד.

בשנת 1949 נכנס הטנק לשרות. כ-4000 צנטוריונים מ-13 גרסאות מרכזיות יוצרו. השיפורים לאורך השנים כללו שינויי התותח לתותח 83.9 מילימטר, ולאחר מכן לתותח 105 מ"מ L7. מערכות ראיית לילה וזרקורי אינפרה-אדום נוספו. נוספו מערכות מיגון נגד אב"כ ומערכת בקרת אש משופרת. האחרון בדגמי הצנטוריון שיוצר היה הצנטוריון סימן 13. הם שירתו בצבאות רבים בעולם, כולל צבא ירדן, צבא סינגפור, צבא דרום אפריקה וצה"ל (ראה פירוט בהמשך). רוב המדינות שמפעילות את הצנטוריונים היום מחזיקות בטנקים שעברו הסבה למנוע דיזל, ושיפור במערכות בקרת האש. העובדה שהטנק נמצא בשרות עד היום, יותר משישים שנה לאחר שפיתוחו החל, מצביע על איכותו המצוינת של התכנון הבסיסי.

[עריכה] שוט, שוט קל ושוט ברק-אור

שוט הוא השם שניתן לצנטוריון כשנכנס לשירות בחיל השריון של צה"ל בשנת 1959. השם בא מן הפסוק:

	"קוֹ‏ל שוֹ‏ט וְקוֹ‏ל רַ‏עַ‏שׁ אוֹ‏פָ‏ן וְסוּ‏ס דוֹ‏הֵר וּ‏מֶ‏רְכָּ‏בָ‏ה מְרַ‏קֵדָ‏ה"
-- נחום ג' 2

צה"ל רכש צנטוריונים מדגמי סימן 3 וסימן 5. הטנק נטל חלק במלחמת ששת הימים (כ-300 טנקים), במהלכה נשבו כמה עשרות צנטוריונים ירדניים, ובעיקר במלחמת יום כיפור (למעלה מ-1000 טנקים). בין שתי המלחמות (1970) עברו הטנקים השבחה מקיפה שכללה בין היתר התקנת מנוע דיזל מתוצרת "קונטיננטל" במקום מנוע הבנזין המקורי, מה שהקנה את השם "שוט קל" לטנק המושבח.

בהמשך שודרגו חלק מהטנקים למפרט "ברק-אור" (שוט סימן ד'). זהו שוט קל שנוסף לו מיגון ריאקטיבי מסוג בלייזר, שרוול תרמי, ומשגרי רימוני עשן. טנקי השוט קל וברק אור המשיכו בשירות סדיר בצה"ל בחטיבה 188 עד שהוחלפו בשנת 1992 בטנקי מרכבה סימן 3 מתקדמים. הטנקים הועברו לשירות בחטיבות המילואים עד שנת 2002 שבה יצאו אחרוני השוטים משרות צה"ל.

[עריכה] נגמ"שים ישראליים מבוססי שוט

ערך מורחב – נגמ"שים כבדים בצה"ל

ריצפתו העבה והעמידה של השוט הביאה להסבת חלק מהטנקים לנושאי גייסות משוריינים, תוך הסרת הצריח והוספת מיגון כבד.

דגמי נושאי הגייסות על בסיס טנק השוט:

• פומ"ה – נגמ"ש הנדסה חמוש בכמה מקלעי מא"ג שאחד מהם הוא מא"ג רפא"ל המאפשר ירי, כוון ותפעול מתוך הנגמ"ש, ובמדוכות עשן. לפעמים עם כף או מנגנון לפינוי מוקשים (מחרשה, נוכרי או אחר) כולל (לרוב) מערכת מיגון נגד אב"כ.
• נגמשוט/נגמחון/נקפדון – שלושה דורות של מיגון בסדר עולה. נגמ"ש חי"ר והנדסה קרבית ששימש בעיקר בלבנון עקב ריבוי המטענים. היום הוא בשימוש צה"ל בשטחים ובגבול הצפון. חמוש במקלעים ובמדוכות עשן. הנגמחון נהפך לרק"ם בט"ש פופולרי בתקופת אינתיפאדת אל אקצה הודות למיגון הגחון שלו וצריח התצפית העילי הפסיבי. בנקפדון הוספה תקרה נגד ירי שטוח או תלול מסלול (פצמ"רים וצלפים).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צנטוריון

מידע:

• סקירה על טנקי השוט, אתר Israeli-weapons
• דגמי טנק השוט בצה"ל, כולל תמונות רבות וסקירה על הדגמים, בפורום צבא וביטחון, פרש

תמונות:

• תמונת הטנק: [1]
• תמונה של שוט ברק-אור: [2]