ציקלוהקסאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
ציקלוהקסאן |
|
|---|---|
  |
|
|
כללי |
|
| נוסחה כימית | C6H12 |
| מסה מולרית | 84.16 g/mol |
| מספר CAS | 110-82-7 |
| מראה | נוזל שקוף |
|
תכונות |
|
| צפיפות | 0.779 גרם/מ"ל |
| מסיסות במים | מסיס בקושי |
| מסיסות באתנול | מסיס |
| נקודת התכה | 6.55 מעלות צלזיוס |
| נקודת רתיחה | 80.74 |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | 156- kJ/mol |
| אנתלפיית שריפה סטנדרטית | 3920- kJ/mol |
| אנטרופיה מולרית סטנדרטית | ? J/K x mol |
|
סכנות |
|
| סיווג EU | דליק (F), מזיק (Xn), מסוכן לסביבה (N) |
ציקלוהקסאן (באנגלית: Cyclohexane) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית שנוסחתה הכימית C6H12.
ציקלוהקסאן משמש כממס לא-פולרי בתעשייה הכימית וגם כחומר גלם לייצור כימי של חומצה אדיפית וקרבולקטם, שני חומרים בעל שימוש ליצירת ניילון.
[עריכה] איזומרים מבניים
האיזומרים המבניים של ציקלוהקסאן נלמדו באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות.
כדי לחזר את מבנה הטבעת של ציקלוהקסאן (בשביל לייצב את המולקולה - מכיוון שמבנה טבעתי ציקלואלקאני נחשב לרוב לפחות עדיף אנרגתית), הציקלוהקסאן נהפך לצורה תלת ממדית הידועה כמבנה ה"כיסא".
כאשר ציקלוהקסאן נמצא בצורה טבעתית, חצי מכל אטומי הפחמן שלו נמצאים בצורה משוונית, בעוד שהחצי השני של אטומי הפחמן נמצאים בצורה צירית (מאונכת, ניצבת). דבר זה גורם ליצירת רזוננס בין ציקלוהקסאן בעל אטומי פחמן מסוימים הנמצאים במצב מסוים לעומת המצב ההפוך לגמרי. מבנים אחרים לציקלוהקסאן הם מבני ה"סירה", ה"כיסא העקום" וה"סירה העקומה".
