מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעונת המירוצים של פורמולה 1 בשנת 1997 התקיימו 17 מירוצים. באליפות העולם זכה ז'אק וילנב הקנדי, הפעם היחידה בה זכה באליפות הפורמולה 1. קבוצת וויליאמס זכתה באליפות העולם ליצרנים.
בתחילת העונה, שלט (למעט המירוץ הראשון) וילנב בצורה ברורה באליפות, אולם ככל שהתקדמה העונה, מיכאל שומאכר התקדם וסגר את הפער. לפני המירוץ האחרון בעונה (מירוץ אירופה שנערך בעיר ג'ארז שבספרד), הוביל שומאכר בנקודה אחת על וילנב. במהלך מקצי הדירוג, קרה מקרה נדיר בו שלושה נהגים קבעו את הזמן המהיר ביותר באופן זהה: וילנב, שומאכר והיינץ הרולד פרנצן. וילנב זינק ראשון שכן הוא היה הראשון שקבע את הזמן. אולם כבר בזינוק, עקף שומאכר את וילנב. בהקפה ה-48 של המירוץ, ניסה וילנב לעקוף את שומאכר. שומאכר "שבר את ההגה" לכיוון וילנב ויצר התנגשות בין הרכבים. המקרה הזכיר לרבים את שני המקרים שקרו מספר שנים קודם לכן בין איירטון סנה לאלן פרוסט. ואולם במקרה זה, שומאכר ניזוק ופרש ואילו וילנב הצליח להמשיך ולסיים במקום השלישי שהקנה לו ארבע נקודות שזיכו אותו באליפות. לאחר המירוץ, קבעה ה-FIA כי שומאכר נהג מלכתחילה נהיגה מסוכנת והוא נפסל כליל מעונת הפורמולה 1 שזה עתה הסתיימה. עם זאת, חישובי הסטטיסטיקה של העונה (נקודות דירוג, מיקומים, זינוקים וכו') לא נמחקו לו.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- הקצאה של 36 צמיגים "יבשים" ו-28 "צמיגי גשם" לכל סוף שבוע של מירוץ.
- על כל נהג לבחור מלכתחילה 28 צמיגים מסוג אחד בלבד. 16 מתוכם (על פי הגרלה) ישמשו בעת מקצי הדירוג בלבד.
- חובת נשיאת קופסא שחורה בכל רכב מירוץ.
- מרכב אחורי עמיד בפני התנגשויות באותה עמידות כמו המרכב הקדמי.
[עריכה] מירוצי עונת 1997
| מספר המירוץ |
מקום המסלול |
תאריך המירוץ |
נהג מנצח |
קבוצה מנצחת |
| 1 |
מלבורן, אוסטרליה |
9 במרץ |
דייויד קולטהרד |
מקלארן |
| 2 |
אינטרלאגוס, ברזיל |
30 במרץ |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 3 |
בואנוס איירס, ארגנטינה |
13 באפריל |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 4 |
אימולה, סן מרינו |
27 באפריל |
היינץ הרולד פרנצן |
וויליאמס |
| 5 |
מונטה קרלו, מונקו |
11 במאי |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 6 |
ברצלונה, ספרד |
25 במאי |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 7 |
מונטריאול, קנדה |
15 ביוני |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 8 |
מניקור, צרפת |
29 ביוני |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 9 |
סילברסטון, אנגליה |
13 ביולי |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 10 |
הוקנהיים, גרמניה |
27 ביולי |
גרהרד ברגר |
בנטון-רנו |
| 11 |
בודפשט, הונגריה |
10 באוגוסט |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 12 |
ספא-פרנקורשם, בלגיה |
24 באוגוסט |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 13 |
מונזה, איטליה |
7 בספטמבר |
דייויד קולטהרד |
מקלארן |
| 14 |
ספילברג, אוסטריה |
21 בספטמבר |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 15 |
נורברג, לוקסמבורג (*) |
28 בספטמבר |
ז'אק וילנב |
וויליאמס |
| 16 |
סוזוקה, יפן |
12 באוקטובר |
מיכאל שומאכר |
פרארי |
| 17 |
חרס, ספרד (מירוץ אירופה) |
26 באוקטובר |
מיקה הקינן |
מקלארן |
(*) הערה: הגרנד פרי של לוקסמבורג נערך למעשה בגרמניה במסלול שהיה מקובל להיקרא לפני כן "הגרנד פרי האירופאי". גם לאחר עונה זו הוא חזר להיקרא כך ולמעשה, נחשב כגרנד פרי של לוקסמבורג רק למשך עונות 1997 ו-1998.
[עריכה] דירוג נהגים סופי
| מיקום |
נהג |
קבוצה |
נקודות |
| 1 |
 ז'אק וילנב |
 וויליאמס |
81 |
| פסילה |
 מיכאל שומאכר |
 פרארי |
78 |
| 2 |
היינץ הרולד פרנצן |
וויליאמס |
42 |
| 3 |
דיוויד קולטהרד |
מקלארן |
36 |
| 4 |
 ג'אן אלזי |
בנטון-רנו |
36 |
| 5 |
 גררד ברגר |
בנטון-רנו |
27 |
| 6 |
 מיקה הקינן |
מקלארן |
27 |
| 7 |
אדי אירויין |
פרארי |
24 |
| 8 |
ג'יאנקרלו פיזיקלה |
ג'ורדן-פז'ו |
20 |
| 9 |
אוליביה פאניס |
פרוסט-הונדה |
16 |
| 10 |
ג'וני הרברט |
 סאובר |
15 |
| 11 |
ראלף שומאכר |
ג'ורדן-פז'ו |
13 |
| 12 |
דיימון היל |
ארוז |
7 |
| 13 |
 רובנס באריקלו |
סטיוארט |
6 |
| 14 |
אלכסנדר וורץ |
בנטון-רנו |
4 |
| 15 |
יארנו טרולי |
פרוסט-הונדה |
3 |
| 16 |
מיקה סאלו |
טירל-פורד |
2 |
| 17 |
פדרו דניס |
ארוז |
2 |
| 18 |
 שינג'י נקאנו |
פרוסט-הונדה |
2 |
| 19 |
ניקולה לריני |
סאובר |
1 |
[עריכה] דירוג קבוצות סופי
