מעשה סדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעשה סדום הנו המונח המשפטי בו נוקטים על מנת לתאר מין אנאלי או אוראלי. לפי סעיף 347 לחוק העונשין, מעשה סדום הנו "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם." לפי אותו סעיף, כאשר הדבר נעשה בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, הדבר מהווה עבירה פלילית שעונשו בחוק הישראלי בין 3 ל-20 שנות מאסר, בכפוף לנסיבות האירוע.

למונח שורשים דתיים נוצריים וטרום-מודרניים. על פי האמונה הנוצרית, פריצות מינית, ובכלל זה יחסי מין בין גברים וסטייה מהנורמות המקובלות היו מהגורמים הראשיים שהביאו להשמדתה של העיר המקראית סדום, המסופר בספר בראשית. זאת בשונה מהתפיסה היהודית. במאה החמישית לספירה נטבע באנגלית המונח "מעשה סדום" (באנגלית: to sodomize) כשם נרדף לתיאור כל התנהגות מינית שאינה משגל ואגינאלי.

עד 1988 היו אסורים בישראל מעשי סדום גם אם נעשו בהסכמה. תיקון חוק העונשין באותה שנה, ביוזמת שולמית אלוני, שינה את החוק, אולם גם קודם לכן הייתה בתוקף החלטתו השנויה במחלוקת של היועץ המשפטי חיים כהן שלא להעמיד לדין על ביצוע מעשי סדום בהסכמה (לפירוט ראו: יובל יונאי ודורי ספיבק "בין שתיקה לגינוי: הבניית הזהות של ההומואים בשיח המשפטי בישראל 1948-1988". סוציולוגיה ישראלית מס' 2 (1999) 257-293).

בכמה ממדינות ארצות הברית היו נהוגים חוקים האוסרים על מין אנאלי בין בוגרים עד 2003, אז החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית, בפסק דין לורנס נגד טקסס, כי האיסור סותר את החוקה, מכיוון שיחסי מין בהסכמה בין בוגרים בפרטיות ביתם היא חלק מההגנה על הפרטיות המוקנה מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, ולכן דינם של חוקים אלו להתבטל.