מחוז זבאייקלסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחוז זבאייקלסקי (רוסית: Забайкальский край) הוא אחד מ-83 הסובייקטים המרכיבים את רוסיה. המחוז נמצא בסיביר והוא גובל בסין ובמונגוליה. מחוז זבאייקלסקי נוסד בשנת 2008, תוך איחוד של מחוז צ'יטה והמחוז האוטונומי הבוריאטי אגינסקויה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה המחוז 2 דמוגרפיה 3 יהדות עבר הבאיקל 4 מוסדות השכלה גבוהה

[עריכה] היסטוריה המחוז

רוסים גילו מכרות כסף ובנו ערים ראשונות שפרחו החל המאה ה-19. עיר מרכזית במחוז עד מחצית המאה ה-19 הייתה נרצ'ינסק לאחר צ'יטה.

לאחר מהפכת אוקטובר ארגן ההטמאן גריגורי סמיונוב מרד נגד בולשביקים בתחנת הרכבת ברזובקה. לאחר שלא זכה לתמיכה עזב את עבר הבאיקל (זבאיקליה) למנצ'וריה על מנת להתארגן מחדש. ב-26 באוגוסט 1918 הצליח סמיונוב לכבוש את מחוז צ'יטה מידי הבולשביקים בסיוע חיל המשלוח הצ'כי. ב-9 במאי 1919 הכריז על עצמו סמיון כהטמאן של הקוזאקים הזבאיקליים בעיר צ'יטה. הוא לא שלח את חייליו לעזרת האדמירל קולצ'אק ואף ניסה ליצור קשרים טובים עם הקומוניסטים.

ב-4 בינואר 1920 קיבל מאדמירל קולצ'אק את התואר "מושל האזורים הרחוקים של האימפריה הרוסית", אך לא הצליח להתמודד עם הפרטיזנים הקומוניסטיים במחוזו שערכו 3 מבצעים גדולים בתקופה בין אפריל לנובמבר 1920 כדי לכבוש את צ'יטה. בסוף אוקטובר 1920 נאלץ סמיונוב לסגת מצ'יטה. באפריל 1920 הקימו הקומוניסטים את רפובליקת המזרח הרחוק וצ'יטה הפכה לבירתה. בנובמבר 1922 הרפובליקה הוכנסה לתוך ברית המועצות. בשנת 1937 הוקם מחוז צ'יטה. המחוז מחולק ל-31 נפות.

[עריכה] דמוגרפיה

כ-63% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - צ'יטה מתגוררים כ-310 אלף תושבים (2005). הרוסים מהווים כ-90% מאוכלוסיית המחוז, הבוריאטים - כ-6.1%, האוקראינים - כ-1%.

[עריכה] יהדות עבר הבאיקל

היהודים הראשונים הגיעו יחד עם האסירים הדצמבריסטים, חלקם היו אסירים, ורבים מהם נשארו לגור בסיביר. לאחר שנת 1851, יהודים רבים הגיעו לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובמסחר. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה רוב יהודים עזבו את מקומותם ועברו לסין. כיום נותרו במחוז כמה מאות יהודים שהגיעו לעיר מאוקראינה ובלארוס.

[עריכה] מוסדות השכלה גבוהה

כמעט כל מוסדות ההשכלה הגבוהה נמצאים בצ'יטה ביניהם:

• האקדמיה הממלכתית לרפואה
• המכון לפילולוגיה ולתקשורת בינתרבותית

חלוקה אדמיניסטרטיבית של הפדרציה הרוסית
סובייקטים פדרליים
רפובליקות	אדיגיה • אלטאי • בשקיריה • בוריאטיה • צ'צ'ניה • צ'ובשיה • דאגסטן • אינגושטיה • קברדינו-בלקריה • קרליה • חקסיה • קומי • קלמיקיה • קאראצ'אי-צ'רקסיה • מארי אל • מורדוביה • צפון אוסטיה - אלניה • סאחה-יקוטיה • טטרסטן • טובה • אודמורטיה
מחוזות (קראיה)	אלטאי • קמצ'טקה • חברובסק • קרסנודר • קרסנוירסק • פרם • פרימוריה • סטברופול• זבאייקליה
מחוזות (אובלסטי)	אמור • ארכנגלסק • אסטרחן • בלגורוד • בריאנסק • צ'ליאבינסק • אירקוטסק • איבנובו • קלינינגרד • קלוגה • קמרובו • קירוב • קוסטרומה • קורגן • קורסק • לנינגרד • ליפטסק • מגדן • מוסקבה • מורמנסק • ניז'ני נובגורוד • נובגורוד • נובוסיבירסק • אומסק • אורנבורג • אוריול • פנזה • פסקוב • רוסטוב • ריאזאן • סחלין • סמרה • סרטוב • סמולנסק • סברדלובסק • טמבוב • טומסק • טולה • טבר • טיומן • אולייאנובסק • ולדימיר • וולגוגרד • וולוגדה • וורונז' • ירוסלבל
ערים פדרליות	מוסקבה • סנקט פטרבורג
מחוזות אוטונומיים (אובלסטי)	המחוז היהודי האוטונומי
מחוזות אוטונומיים (אוקרוגה)	צ'וקוטקה • חנטי ומנסי • ניינץ • ימליה
מחוזות פדרליים מרכזי • המזרח הרחוק • סיביר • הצפון-מערבי • דרומי • אורל • וולגה