ידיד בית המשפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ידיד בית המשפט (בלטינית: Amicus Curiae) הוא מוסד משפטי המוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים^[1]. מטרתו של מוסד משפטי זה היא לסייע לבית המשפט בסוגיה כלשהי, על ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון.

במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה נייטרלית בלבד בהליכים, תוך סיוע אובייקטיבי לבית המשפט. בהמשך התפתח המוסד כצד להליך, שאינו דווקא נייטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג - מתוקף תפקידו או עיסוקו - אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית המשפט בסכסוך ספציפי. "ידיד בית המשפט" יצורף להליך אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלבאנטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים^[2].

תוכן עניינים 1 במשפט הישראלי 1.1 ידידי בית המשפט בישראל 1.2 "ידיד בית המשפט" בבית המשפט העליון 2 קישורים חיצוניים 3 לקריאה נוספת 4 הערות

[עריכה] במשפט הישראלי

מוסד ה-Amicus Curiae, ככזה, אינו מוכר בחוק החרות הישראלי^[3]. יחד עם זאת, ניתן למצוא בחקיקה הישראלית שורה של מוסדות וגופים להם ניתן מעמד מיוחד כצד להליך, גם בהליכים בהם אין הם מעורבים ישירות.

[עריכה] ידידי בית המשפט בישראל

הבולט שבגופים שהוסמכו להצטרף להליכים הוא מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אשר מופקד מתוקף תפקידו על האינטרס הציבורי והוסמך, על כן, להצטרף לכל הליך כנציג המדינה ובלבד שמעורבים בו זכות ציבורית או עניין ציבורי (כאמור בסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]). הסמכה זו של היועץ המשפטי לממשלה, כמייצג האינטרס הציבורי, מצויה גם בשורה של הוראות חוק ספציפיות (לדוגמה: סעיף 153 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965; סעיף 69 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ "ב-1962).

לצד היועץ המשפטי לממשלה, ניתן למצוא גופים ו"ידידים" נוספים של בית המשפט. לדוגמה:

• מעמדה של הרשות לניירות ערך מכח סעיף 35טו לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
• מעמדה של הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות מכח סעיף 16(א) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 ותקנה 3 לתקנות חוזים אחידים, התשמ"ג-1983.
• מעמד של ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו, זאת מכח סעיף 13 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

הפעם הראשונה בה נתבקש בית המשפט בישראל לאמץ את מוסד ידיד בית המשפט ולאפשר הצטרפות להליך של גוף שאינו מוסמך לכל במפורש בחוק הייתה כאשר ביקשה הסניגוריה הציבורית להצטרף לבקשה למשפט חוזר שהגישו המורשעים ברצח דני כץ. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק פסק באותו עניין ^[4] כי רשימת הגופים הרשאים להצטרף אינה רשימה סגורה:

"האם הוראות חוק אלו - והגופים המנויים בהם - מהווים רשימה סגורה של "ידידי בית המשפט" וההליכים בהם יכולים הם להופיע? תשובתי לשאלה זו הינה בשלילה. אכן, בצד הכלל העקרוני לפיו בפני בית המשפט מצויים בעלי הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי..., מצווה בית המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו - במקרים המתאימים לכך - גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו."

[עריכה] "ידיד בית המשפט" בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הרחיב את זכות העמידה בפניו (שכן תקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בו) והתיר עמידה של ידיד בית משפט הנחשב "העותר הציבורי"^[5]. הפסיקה התירה לגוף ציבורי - שאמנם אינו צד ישיר להליך - אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המטריה הנדונה - להשמיע עמדתו בנדון בצד העותר, לו יש נגיעה אישית או ישירה לעניין. בבג"ץ פנחסי^[6] נקבע:

	יש מקום לשקול הצטרפותו של עותר 'ציבורי' נוסף או משיב 'ציבורי' נוסף אם מתוך בקשתו נראה כי הוא מוסיף לעמדת הצד אליו הוא מבקש להצטרף. אין מקום להצטרפותו של עותר 'ציבורי' נוסף או משיב 'ציבורי' נוסף אם מתוך בקשתו נראה כי הוא חוזר על עמדות שכבר נטענו על ידי הצד אליו מבקש הוא להצטרף
-- בג"ץ פנחסי

עוד קבע בית המשפט העליון:

	יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפותם יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית המשפט ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש, שהבירור הנאות ילקה בשל אי צירוף צד נוסף
-- בג"ץ יהלום[7].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פסק-הדין בעניין קוזלי (משפט חוזר למורשעים ברצח דני כץ) בו הכיר בית-המשפט העליון במוסד של ידיד בית-משפט

[עריכה] לקריאה נוספת

• בג"ץ 5073/91 תאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מז (3) 192
• בג"ץ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון, פ"ד מז (1) 267.
• בג"ץ 744/97 גוזלן נ' בית המשפט המחוזי בנצרת, פ"ד נא(1), 355.

[עריכה] הערות

1. ^ S. Krislov, "The Amicus Curia Brief: From Freindship to Advocacy" 72 Yale L.J. 1962 694
2. ^ Krislov, בעמ' 709-695
3. ^ בניגוד, לדוגמה, למשפט האמריקאי - U.S.C., Rule 37 28
4. ^ מ"ח 7929/96, אחמד קוזלי ו-4 אח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1), 529.
5. ^ בג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא (2) 1.
6. ^ בג"ץ 5368/86 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (4) 364.
7. ^ בג"ץ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי (לא פורסם)