רצח דני כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצח דני כץ הינו פרשת רצח של נער ישראלי שנרצח בשנת 1983. פרשת הרצח שלו זכתה להד רב במדינה גם בגלל האופן האכזרי של הרצח, אך גם בגלל משפטם של חמשת האנשים שהורשעו ברצח, שטענו כי ההודאות נגבו מהם בצורה לא חוקית, תוך שימוש באמצעי חקירה פסולים.

תוכן עניינים 1 הרצח 2 הרוצחים 3 הביקורת והמשפט החוזר 4 קציבת עונשם של הרוצחים 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] הרצח

דני כץ, תושב שכונת דניה בחיפה, יצא מביתו לבקר חבר בתאריך 8 בדצמבר 1983 בהיותו בן 14, אך נעלם בדרך. אחרי שלושה ימים של חיפושים נמצאה גופתו במערה באזור סכנין, ועליה סימני חנק ותקיפה מינית.

[עריכה] הרוצחים

מכתב שנמצא בערמת זבל סמוך למערה, עליו נרשם השם סמיר גנאמה, הוביל את החוקרים אל סמיר גנאמה, תושב סכנין. בתחילה הכחיש גנאמה את החשדות אך בהמשך הודה במעשה והפליל גם את ארבעת שותפיו למעשה - אחמד קוזלי, פתחי ג'נאמה, עלי גנאיים ועאטף סביחי. כל החמישה הודו במיוחס להם. בבית המשפט הם נמצאו אשמים ברצח, וכולם נידונו למאסר עולם. שניים מהרוצחים, אחמד קוזלי ועאטף סביחי, הודו לאחר מכן גם ברצח דפנה כרמון, ונגזר עליהם עונש של מאסר עולם ועוד עשרים שנות מאסר לריצוי בחופף.

[עריכה] הביקורת והמשפט החוזר

פרקליטם של הרוצחים, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר כי חקירת האירוע הייתה פסולה וזאת מכיוון שלטענתו הודאות הנאשמים שונו שלוש פעמים תוך כדי החקירה כדי להתאימן להתקדמותה, כמו גם חוסר בראיות מוצקות נגד הנאשמים, אלא שימוש בהודאות בלבד, שעל פי טענת הנאשמים נגבו מהם תוך שימוש באלימות קשה.

לאחר לחץ ציבורי שנמשך זמן רב, הורה שר המשפטים, דוד ליבאי, לעו"ד יהודית קרפ להכין דו"ח בקשר לפרשה.

בעקבות הדו"ח, שעורר ספקות משמעותיים באשמתם של המורשעים, הוגשה בקשה למשפט חוזר לנשיא בית המשפט העליון. לבקשה הצטרפה הסניגוריה הציבורית כידיד בית המשפט והביעה את תמיכתה בעריכת משפט חוזר למורשעים. הפרקליטות התנגדה לבקשה. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, פסק בשנת 1999 כי יש לערוך לנאשמים משפט חוזר.

בשנת 2000 נערך לחמשת הרוצחים משפט חוזר, הליך נדיר ביותר במערכת המשפט הישראלית, במהלך המשפט החוזר שנמשך כשנתיים, שוחררו בערבות שלושה מן הנאשמים. גם במשפט החוזר שנערך השתכנעו השופטים שהודאות הנאשמים קבילות, והשאירו את פסק הדין על כנו. סניגורם, עו"ד אביגדור פלדמן, ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שדחה את העתירה פה אחד, וקבע כי למרות שהוא מותח ביקורת על אופן החקירה, אמצעי החקירה לא כללו אלימות קשה או הטיה של העדויות.

משפט זה גרר את הקמתו של ארגון בשם "חזקת חפות", הפועל נגד הרשעה של נאשם על בסיס הודאתו בלבד.

[עריכה] קציבת עונשם של הרוצחים

באוגוסט 2007 חתם נשיא המדינה שמעון פרס על בקשת קציבת עונשם של המורשעים לתקופות שבין 30 ל-45 שנים. שלושה מהרוצחים, שכבר ריצו 23 שנות מאסר, צפויים להשתחרר במחצית השנייה של 2008 אם ינוכה שליש ממאסרם על ידי ועדת השחרורים [1], השניים הנוספים, שהורשעו בביצוע הרצח של דפנה כרמון צפויים להשתחרר לאחר 2020.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: נקצב עונשם של רוצחי הנער דני כץ

• מתוך אתר וואלה! - כתבה על דחיית עתירתם של רוצחי דני כץ.
• דיון מתוך Court.org.il - על הרשעה עצמית, על פי ארגון חזקת חפות.
• אמנון מרנדה, אביו של דני כץ בכנסת: "פרס פרע חוב בחירות", באתר ynet