חמיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חִמְיַר (ערבית: مملكة حِمير) ממלכה קדומה ששכנה בתימן של היום שנוסדה בשנת 110 לפנה"ס. ממלכה זו הצליחה לכבוש את ממלכת סבא ב-25 לפנה"ס, את קתבאן ב-200 לפנה"ס וגם את חצרמוות ב-300 לפנה"ס. ממלכה זו שהצליחה לאחד את כל אזור תימן תחתה הייתה עסוקה בעיקר בהתמודדות מול ממלכת סבא שהתמרדה כנגד כיבושה עד אשר הכיבוש הושלם ב-280.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
חמיר הייתה ממלכה דומיננטית באזורה עד שנת 525. כלכלתה נשענה על חקלאות וייצאו של לבונה ומור, חומרים שהיו נסחרים בהמוניהם באזור מזרח אפריקה ומדינות אגן הים התיכון. חומרים אלו היו מבוקשים ביותר לצד השנהב שהגיע מאפריקה לאימפריה הרומית. ספינות היו מפליגות מחמיר על בסיס קבוע יחד עם שליטת הפוליטית על אזורים במזרח אפריקה. הספר השיוט בים האריתראי מתאר את חמיר והעומד בראשה צ'ריבאל (Charibael) כידדותי לרומאים:
 |
אחרי תשעה ימים או יותר ישנה את ט'פאר, המטרופולין שבו חי צ'ריבאל ומולך על שני שבטים החמירים ושכניהם הסבאים; דך שליחים ומתנות הוא היה ידיד הקיסרים. |
 |
| -- השיוט בים האריתראי, עמוד 3. | ||
[עריכה] 115 לפנה"ס - 300 לספירה
בתקופה זו חמיר כבשה את סבא ושינתה את בירת ממריב לראדן ויותר מאוחר שמה שונה לט'פאר, המלחמות שניהלה חמיר כנגד סבא גרמה להגירות מסביות מאזורי הלחימה לאזור אריתריאה וצפון-אתיופיה שלאחר מכן מהגרים אלו עיצבו את עצמם בתור קבוצה אחת "חבשים" והקימו את ממלכת אקסום שעתידה לשלוט באזור. בהמשך הממלכה החלה לשקוע ומסחרם הגדול שקע בגלל מספר סיבות, הראשונה הנבטים שבצפון חג'אז והשנייה העליונות הרומית במסחר הימי לאחר שכבשה את הלבנט וכן את מצרים והשלישת מלחמת אזרחים בין השבטים השונים.
[עריכה] 300 לספירה - עליית האסלאם
-
ערך מורחב – הפלישה החבשית הראשונה
תקופה זו מאופיינת במלחמות ובאי סדר. מלחמות האזרחים בתימן וירידת הסחר התימני גרם לרומאים לכבוש את עדן ולהטיל מצור על מריב, מה שלא השתלם לרומאים והם עזבו את חמיר מבלי לכבושה לחלוטין יותר מאוחר ממלכת אקסום פלשה לאזור בעקבות ייסוד ברית צבאית בינה לבין סבא מלחמה זו הייתה מלאה בתהפוכות שבסופו של דבר החבשים כבשו את חמיר בפעם הראשונה בשנת 340 יחד עם העזרה של הקיסרות הרומית. הכיבוש החבשי נמשך עד שנת 370 והממלכות התימניות קיבלו את עצמאותם שוב. לאחר מכן בשנת 450 או 451 סכר מריב נפרץ וגרם לשיטפון גדול, שיטפון זה גרם להגירה של אנשים רבים לממלכות השכנות.
[עריכה] ד'ו נואס והפלישה החבשית השנייה
-
ערכים מורחבים – הפלישה החבשית השנייה · ועידת רמלה
המלך האחרון של חמיר יוסף ד'ו נואס קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר, והחל בלחימה כנגד הנוצרים בממלכות הטבח הידוע ביותר היה כנגד הנוצרים שישבו בעיר נג'רן [1] בשנת 523 לערך הטבח מתואר גם בקוראן טבח נוסף התקיים גם בעיר ט'אפר כנגד חמירים וחבשים נוצרים נראה כי המלך שהתגייר נלחם כנגד הנוצרים בממלכות. בעקבות הלחימה כנגד הנוצרים הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון הודיע למלך אקסום כלב לגבי פעולותיו האנטי-נוצריות של יוסף ועודד אותו לצאת לפעולה משותפת כנגד חמיר. הצי הביזנטי נשלח לעבר ים סוף בנוסף לחיילים חבשים מממלכת אקסום, הפלישה המשותפת הזו של אקסום ובזנטיון הייתה הצלחה וכוחות אלו הביסו והרגו את מלך חמיר יוסף ד'ו נואס. חמיר כעת תחת שליטתה של אקסום וזו סיפחה אותה ומינתה נציב לאזור בשם ארית, שיותר מאוחר הודח ובמקומם מונה נציב חדש בשם אברחה שהיה קצין בצבא החבשי ושלט ביד רמה עד שנת 570. אברחה יזם גם פעולות צבאיות מצפון לחמיר לאזור חג'אז שם הוא נלחם כנגד שבט קורייש על פי המסורת הערבית אברחה הגיע בכיבושיו עד לעיר מכה אך לא הצליח להרוס את הכעבה המסורת האסלאמית קוראת למערכה זו בשם שנת הפיל, משום שבלחימה זו הצבא החבשי של אברחה השתמש בפילים ללחימה. לאחר שנת הפיל תושבי חמיר החלו להתמרד כנגד השלטון החבשי עם עזרה מהאימפריה הסאסאנית המורדים מינו לעצמם מלך והמרד החל להתפשט ברחבי חמיר בסופו של דבר מרד זה הצליח אך חמיר לא נהפכה לעצמאית אלא סופחה על ידי הכוחות הפרסים של המלך כוסרו הראשון לאימפריה הסאסאנית עד לשנת 638.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
 |
ההיסטוריה | ||
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כיום בדרום מערבה של ערב הסעודית.
