המטבח התימני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המטבח התימני שונה מן המטבחים האחרים במזרח התיכון:

צמח החילבה

קיימת העדפה לבשר עוף וכבש, לעומת בשר בקר אשר בשרו קשה יותר. באזורי החוף של תימן מוגשים גם מאכלי דגים.
במטבח התימני כמעט שלא נעשה שימוש בחלב ותוצריו (גבינה, חמאה וכו'). עם זאת, חובצה (ריוויון) נחשבת למשקה מועדף בכפרים; וחמאה מזוקקת (סמנה) משמשת כשמן לאפייה.

[עריכה] ממאכלי תימן

על אף שלכל אזור ישנם מאכלים ייחודיים לו, קיימים מספר מאכלים אופייניים למטבח התימני. בתימן עצמה, מרק עם חילבה ורוטב חריף מצטרפים לקדירה יחד עם אורז, ירקות, תפוחי אדמה וביצים מקושקשות. בדרך כלל, האוכל נצרך בעזרת פיתה שנאפתה בטאבון.

אף על פי שקפה גדל בתימן באופן מסחרי, המשקה הלאומי הוא דווקא תה. לעתים מתובל התה עם ציפורן, הל ו/או נענע. בנוסף, קיים משקה עשוי קליפות פולי קפה בשם קשר.

[עריכה] ממאכלי יהודי תימן

מרק תימני

יהודי תימן פיתחו מאכלים ייחודיים להם, המתאימים לדרישות ההלכה בתחום הקפדה על שמירת השבת, הכשרות והחגים.

מרק רגל תימני
מחשוש או שאווייה - צלי בשר
צלי ריאות
פתות (זלביה או ג'חנון עם ביצה)
מיני לחם ודברי מאפה:
- לחוח
- ג'חנון - נאפה כל הלילה ולפיכך מתאים להכנה טרם ערב שבת.
- קובנה - נאפה כל הלילה ולפיכך מתאים להכנה טרם ערב שבת.
- מלאווח
- כעכ
- סלוף (למעשה, "צלוף")
- זלביה
רטבים ותבלינים:
תוצרי חלב:
- סאמנה (חמאה מזוקקת)
- מטיט (או "זאום") (דייסת חובצה (ריוויון))
שונות:
- ג'עלה – תערובת פיצוחים ודגנים
- דוכה – חרוסת תימנית
- עציט (לפעמים מאוית "עסיד") - תוספת "כופתאות" סולת למרק

[עריכה] המטבח התימני כמזון מהיר

בישראל נמכרים מוצרי מזון בסגנון תימני גם כמזון מהיר. עוד לפני קום המדינה, נמכר פלאפל בסגנון תימני בדוכנים ברחבי הארץ. בשנות ה-80 פתח המסעדן נרי אבנרי את רשת המסעדות "נרגילה", אשר הגישה אוכל תימני מהיר וזול יחסית. כיום נמכרים בישראל מוצרי מזון קפואים בסגנון תימני.