פיתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיתה הינה לחם חיטה שטוח העשוי מקמח בתוספת שמרים. הפיתה היא מאכל מסורתי במטבח המזרח תיכוני והים תיכוני.

פיתה משמשת לטבילה ("ניגוב") ברטבים או במטבלים כמו חומוס וגם להכנת כריכים. מקור השם אינו ברור: לפי סברה אחת, המקור הוא המילה היוונית ל'עוגה' או 'פאי'; סברה אחרת גורסת כי המקור הוא המילה 'פת' בעברית שנתגלגלה למילה 'פיתא' בארמית.

בגרסתה המודרנית והתעשייתית (שהופיעה בשנות ה-50) נאפית הפיתה זמן קצר מאוד - מספר דקות בחום גבוה - 200 מעלות צלזיוס בתנורים ביתיים, או כדקה בטמפרטורה של 500-400 מעלות (בתנורים תעשייתיים). במהלך האפייה היא מתנפחת לצורת כדור וכך נוצרת ההפרדה בין שתי דפנותיה. לאחר שהוצאה מהתנור נפלט האוויר מהפיתה והיא משתטחת, אך הדפנות נותרות נפרדות מבפנים. לאחר מכן, אפשר לחתוך את הפיתה ולפתוח אותה לצורת כיס, ולהכניס מרכיבי מזון שונים לתוכה.

הפיתה המסורתית (המכונה בישראל פיתה עיראקית, "לאפה", או פיתה דרוזית), היא פיתה שטוחה שאינה מתנפחת בגלל שיטת האפייה השונה - היא נאפית בסאג' או בטאבון (תנור כיריים המופעל על ידי אש חמה או גחלים).

המאכל המזוהה בארץ עם פיתה הוא הפלאפל. כדורי עיסת חומוס ותבלינים מטוגנים בשמן אשר ממלאים בהם את הפיתה, בתוספת סלט.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיתה

• לחם
• לאפה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מאיפה בא החור שבפיתה? באתר נענע