דנה ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דנה ברגר

תאריך לידה	2 בנובמבר 1970 (1970-02-11, )(בת 37)
מקום לידה	חיפה
שנות פעילות	1990— היום
סוגה	פופ ורוק
חברת תקליטים	NMC
מספר אלבומים	5

דנה ברגר (נולדה ב-2 בנובמבר 1970), היא זמרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית. בוגרת בית הספר למוזיקה "רימון". ילידת חיפה.

[עריכה] ביוגרפיה

היא גדלה והתחנכה בירושלים. מגיל צעיר התחברה למוזיקה, כאשר מגיל שבע החלה לנגן בפסנתר באקדמיה למוזיקה בירושלים. בנערותה החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים, בגיל 14 כתבה את שירה הראשון. החלה דרכה המוזיקלית בלהקת הרוק "או-באן". בשנת 1990 לאחר שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל, החלה ללמוד מוזיקה ברימון. במקביל ללימודיה הצטרפה כסולנית ללהקת "בלאגן" לצידו של דן תורן ובצעה בין השאר את השירים "חוץ לארץ", "גברים מקצוענים", "לצלול" ו"שלושה ימים", וכן את שירה המפורסם של הלהקה "שקט" שכתבה יונה וולך ועובד על ידי תורן. בשנת 1991 שרה קולות באלבומו של לב "רוצה לראות אתכם במקומי".

בשנת 1992, לאחר שהוציא את האלבום "גן עדן עירוני" התפרק ההרכב, לאחר שנתיים בלבד שהתקיים, וברגר זכתה לחשיפה ראשונה, כשהצטרפה באותה שנה לצוות השחקנים של סדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" לצד אביב גפן ואיילת זורר, השתתפה באופרת הרוק "סאמארה" של הלל מיטלפונקט ובצעה בפסטיגל את "ואני לא ידעתי". לאחר מכן התפתחה ברגר לכיוונים שונים במוזיקה, כששרה קולות באלבומו של דן תורן "חופשה בעליי", כתבה והלחינה את השיר "אתה עצוב" וביצעה את "שתי חברות" באלבומה של שרון חזיז "קח אותי לשם" ובצעה את "אל תוותרי עלי" של שלום חנוך עם רפי אדר באלבומו.

בשנת 1993 בצעה את הופעת הבכורה שלה, בליווי דודי לוי ועמיר לב אשר ניגנו, בפסטיבל "רוק בים האדום", שלב ראשון לפני יציאת אלבומה הראשון באותה שנה, "דנה ברגר", שאת רובו כתבה והלחינה, והייתה אחראית על שירים כמו "מלך", "חמימות" ו"מה יהיה". ביצירת האלבום השתתפו ורד קלפטר בלחן מספר שירים, וג'וני שועלי, ברי סחרוף, עודד פרח ורע מוכיח, אשר גם הפיק את האלבום, השתתפו במספר ביצועים, אשר יצרו לברגר תדמית רוקיסטית מובהקת, המנוגדת להופעותיה הקודמות, ומלווה בעטיפת תקליט פרובוקטיבית, הופעות רועשות וקליפים כסחניים, שרק העצימו תדמית פראית.

לברגר הייתה מחויבות פוליטית-חברתית גם כן, ובסוף 1994 בצעה שיר שיצרה "ביום שלא מאמינים יותר" במיוחד ליום האיידס. כמו כן, ב-1996 בצעה עם זהבה בן את הדואט "שיר לשלום" לתשדירי הבחירות של מפלגת מרצ. בשנת 1995 בצעה דואט נוסף עם גידי גוב, "מה אכפת לציפור". בשנת 1996 התנסתה שוב במשחק, כששחקה ב"ציפורים בניוטראל" לצד אסי לוי ודנה מודן וב"לילסדה" של שמי זרחין לצד אלון אבוטבול וענת וקסמן. בשנת 1997 השתתפה בפרויקט שירי הילדים "זנב לא שוכח" ושרה לצד אסף אמדורסקי את "בולי" ואת "בספסל או בגינה", ולצד זמרים שונים את "זנב לא שוכח" ואת "משמעות החיים".

ב-1998 הוציאה ברגר את אלבומה השני, "פשוט להיות", והביעה טון מוזיקלי רוקיסטי אחר, קליל, רך ואינטימי. באלבום, שהופק על ידי יובל שפריר, בצעה ברגר מספר שירים שהפכו במהרה ללהיטים, כמו "חמימות חולפת", "מחשבות של חורף", "בוא וניסע מכאן" ו"מחכה לו", שאת רובם יצרה לבדה או עם ורד קלפטר, ובעזרת יהודה עדר, אייל קליין ודן תורן. האלבום זכה להצלחה רבה ולווה במספר הופעות מוצלח. באותה שנה חידשה את "אהבה יומיומית" שהלחינה יהודית רביץ ובצעה את "ושום סלע" שהלחין עדי רנרט במופע "כמו ציפור בחדר" משירי תרצה אתר של גלי צה"ל, עוד באותה שנה השתתפה דנה בפסטיגל ושרה את "ילדה טובה" שכתבה והלחינה. ב-1999 השתתפה כזמרת ליווי באלבומם של המכשפות. באותה שנה התחתנה ברגר.

בשנת 2000, שנתיים בלבד לאחר יציאת אלבומה השני, הוציאה ברגר את אלבומה השלישי, "עד הקצה" בהפקתו של עופר מאירי. מהאלבום יצאו להיטים כמו "לומדת לעוף" (שיר הנושא של "מרס טורקי"), "עד הקצה", חידוש לשירה של יעל לוי "לא בוכה" שנקרא "יש בזה טעם", "בומביי", "אהבה" ו"בוכה לך", ומכירותיו זיכו אותו במעמד אלבום פלטינה. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' באותה שנה זכתה ברגר בתואר "זמרת השנה".

גם לאחר יציאת "עד הקצה" יצאה ברגר במסע הופעות ארצי. בתחילת 2003 הוציאה את אלבומה הרביעי, "תוך כדי תנועה", גם הוא בהפקת מאירי. בין שיריו המוכרים נמנו "בא והולך", "תוך כדי תנועה", "גן מאיר", "הכל עובר" ו"חמש בבוקר". באותה שנה ילדה את בתה הראשונה ליה עם בעלה עדי שרון, ולקחה פסק זמן קצר מעולם המוזיקה, חוץ משיתוף פעולה מקורי עם מספר זמרים לביצוע "בעיניים פקוחות" עם ירמי קפלן, דניאל סלומון ואמנים שונים, וביצוע חדש לשיר "רגע לפני" של להקת פיקוד צפון, במסגרת השירותרום. כמו כן השתתפה באותה שנה במאבק על זכויות יוצרים נגד גלי צה"ל לצד אביב גפן, שלמה ארצי וקורין אלאל. באותה שנה זכתה ברגר שוב בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים השנתי.

בשנת 2004 שחקה בעונתה האחרונה של "שבתות וחגים" לצד ליאור אשכנזי. ב-2005 בצעה את "לישון בלי לחלום" במסגרת מטרופולין ואת "צבעי הערב" בפסטיבל השירים של ישראל. בשנת 2006 החלה להופיע בתוכנית הטלוויזיה "בנות" בהוט 3 לצד רבקה מיכאלי וגלי עטרי, והחלה לעבוד על אלבומה החמישי, הפעם בהפקתו המוזיקלית של לואי להב.האלבום יצא באותה שנה, "יום יום", שאת רובו כתבה לבדה וחלקו כתבה בשיתוף עם צרויה להב, שירים מפורסמים מהאלבום: "מותר" "חרותי" "ככה זה" "היום זה אנחנו" "יום יום" ו"מקום בטוח Live" שאותו היא ביצעה בהופעה חיה.