דזירה קלארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברנארדין איז'ני דזירה קלארי (8 בנובמבר 1777 - 17 בדצמבר 1860).

דזירה נולדה במארסיי. אביה, פראנסואה קלארי, היה סוחר משי אמיד. אחותה הבכירה, ז'ילי, נישאה לז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ודזירה עצמה, שאז נקראה עוד איז'ני, קשרה עם נפוליאון עצמו, אז קצין צבא צעיר, קשרים רומנטיים, שהביאו לאירוסין. לאחר שנתיים בוטלו האירוסין כאשר פגש נפוליאון בטרקליני החברה הגבוהה של פאריז את ז'וזפין, אלמנת הרוזן בוהארנה ואם לשני ילדים {איז'ן והורטנס}, ונשא אותה לאישה משיקולי קריירה.

דזירה התחתנה עם ז'אן באטיסט ברנאדוט, אז מרשל בצבא נפוליאון, ב-17 באוגוסט 1798 לאחר שהצילה מהתאבדות בקפיצה לנהר עקב גילוי אירוסי נפוליאון וג'וזפין. בשנת 1810 אומץ ברנדוט לבית המלוכה השבדי, שנותר ללא בנים, כיורש עצר. בשנת 1814, לאחר שהוביל את הצבא השבדי למלחמה וניצח בה, נכללה גם נורבגיה בשלטונו העתידי. בשנת 1818 הוכתר ז'אן-באטיסט ברנאדוט לקרל-יוהן, מלך שבדיה ונורבגיה, ואשתו דזירה הייתה למלכה דזידריה.

בנם היחיד, אוסקר, (1799 - 1859) היה ליורש העצר ובסופו של דבר הוכתר לאוסקר הראשון, מלך שבדיה ונורבגיה.

המלכה דזידריה לא התרגלה מעולם לדרכי בית המלכות השבדי או לאקלים, ובילתה תקופות ארוכות בפאריז, בנפרד ממשפחתה, בעיקר עד שנת 1823. דזירה מתה בגיל 83. היא האריכה ימים אחרי בעלה ואחותה ואפילו בנה מת שנה לפניה. היא נקברה בסטוקהולם בצמוד לבעלה.

[עריכה] לקריאה נוספת

• דזירה, אן מארי סלינקו, הוצאת עדית, בתרגום יצחק הירשברג