יצחק הירשברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יצחק הירשברג (23 באפריל 1907 - 21 במרץ 1978), מורה ומתרגם ישראלי.

תוכן עניינים 1 חייו ומשפחתו 2 פועלו 3 ספרים שתרגם 3.1 ספרים על מוזיקה ועל מוזיקאים 3.2 ביוגרפיות ורומנים היסטוריים 3.3 רומנים והרפתקאות 3.4 סיפורים קצרים

[עריכה] חייו ומשפחתו

יצחק הירשברג נולד בעיר ראדום שבפולין למשפחת סוחרים ציונית. סבו היה רב העיר ראדום, וכבודו היה גדול לא רק בקרב היהודים אלא גם בקרב הפולנים, עד כדי כך, שמפקד המשטרה המקומי נתן לו היתר מיוחד לשאת אקדח.

בשנת 1911, בהיותו בן ארבע, עברה המשפחה ללודז', שם למד בחדר ואחר כך בגימנסיה העברית, שם רכש השכלה הומניסטית, שכללה גם לטינית ויוונית עתיקה, נוסף לעברית. כשהיה בן תשע מתה אמו ממחלת הסוכרת. כשנה אחר כך נשא אביו אישה שנייה, שילדה לו עוד בת, לוטי, אחות ליצחק ולאחיו יוסף, שהיה צעיר ממנו בארבע שנים.

בפסח של שנת 1925 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. באותו זמן עלתה ארצה, באוניה אחרת, משפחתה של זו שתהיה, עשר שנים אחר כך, לאשתו. יצחק נרשם סמוך לעלייתו לאוניברסיטה העברית, שנפתחה ממש באותו זמן בהר הצופים בירושלים, ללמוד מדעי הרוח ומדעי הטבע במקביל. לפרנסתו נתן שיעורים פרטיים בעברית. בין תלמידיו הייתה נחמה לבית גרובשטיין, ובשנת 1935 נשא אותה לאישה ויחד הקימו את גימנסיון ערב, בית ספר תיכון לנוער עובד ולומד בתל אביב. בשנת 1938 נולד בנם הבכור, יהואש, כיום פרופ' יהואש הירשברג מן החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1946 נולדה בתם שלומית.

[עריכה] פועלו

יצחק הירשברג ניהל את גימנסיון ערב משנת 1935 עד ערב מלחמת השחרור, כשרוב התלמידים, אם לא כולם, התגייסו לארגון "ההגנה" ואחר כך לצבא והגימנסיה התרוקנה. בהמשך עבד בבתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם גימנסיה מונטיפיורי, ובמקביל קיבל בבית תלמידים ותלמידים לשעבר, הן לשיעורים פרטיים והן לייעוץ ולשיחות. דלתו הייתה פתוחה תמיד, ותלמידים מילאו את הבית בשעות שונות ומשונות. קשריו עם תלמידי עבר לא ניתקו וגם שנים לאחר סיום לימודיהם שמרו אתו על קשר, שלחו עבודות מאסטר ודוקטורט, הביאו בני ובנות-זוג להיכרות והתייעצו בכל נושא.

בשנת 1960 הקים את בית הספר לאמנויות רננים בתל אביב, תחילה כבית ספר למוזיקה ובהמשך גם לציור, דרמה ומחול. "רננים" פעל במשך 15 שנים, חלקן בתנאים קשים ביותר ובמאבק בלתי פוסק, והוציא מתוכו תלמידים, שעשו שם בתחומי האמנות השונים. מלבד היותו המנהל, מילא יצחק הירשברג לא פעם את מקומם של מורים במקצועות שונים, ביניהם מתמטיקה, פיזיקה, לשון, תנ"ך והיסטוריה. בשנת 1975 נסגר "רננים" מסיבות גיל, בריאות וקשיי מימון.

במקביל להוראה ולנהול פדגוגי, עסק יצחק הירשברג בתרגום, בעיקר להוצאות הספרים "בקר" ו"עדית". הוא תרגם ספרי מוזיקה רבים, רומנים היסטוריים משל סטפן צוויג, "דזירה" מאת אנמרי סלינקו, מספרי ויקי באום וקרל מאי, סיפורים קצרים של תומאס מאן ועוד.

הוא היה מוזיקאי מסור ונלהב, שהחזיק ברשותו אוסף תקליטים מן הגדולים, ואולי הגדול ביותר, בישראל של שנות החמישים. במשך שנים רבות, בשנות ה-50 וה-60, קיים בביתו חוג מוזיקלי בשבתות אחר הצהרים. במסגרת זאת השמיע לבאים מוזיקה מעל גבי תקליטים, בצירוף הסברים ואף חידון מוזיקלי, בהשתתפותו הפעילה של הבן יהואש. החוג המוזיקלי הזה נתן אפשרות, לפעמים היחידה, לרבים מן הבאים להאזין למוזיקה בביצועים מעולים מעל גבי גרמופון משובח, ובכלל זה המוזיקה של וגנר.

יצחק הירשברג היה גם חובב תיאטרון נלהב ובצעירותו אף שיחק בתיאטרון חובבים. בשנות ה-40' שימש מבקר ספרות ותיאטרון בעיתון "קול העם", בטאון המפלגה הקומוניסטית, אך מעולם לא היה חבר במפלגה, אף כי דגל בסוציאליזם, בד בבד עם היותו ציוני מסור כל ימי חייו. בשנת 1953, אחרי משפט הרופאים ומות סטלין, עזב את "קול העם" וניתק כל קשר עם המפלגה הקומוניסטית ורעיונותיה.

יצחק הירשברג נפטר ב-21 במרץ 1978, בתל אביב, שבה גר כל חייו מאז עלותו ארצה.

[עריכה] ספרים שתרגם

הוא תרגם מהשפות: גרמנית, צרפתית, אנגלית

[עריכה] ספרים על מוזיקה ועל מוזיקאים

• רבגוניותה של המוזיקה מאת ליאונרד ברנשטיין, הוצאת רשפים, 1973.
• בטהובן, קורט פאהלן, הוצאת בקר
• באך
• ברטוק

[עריכה] ביוגרפיות ורומנים היסטוריים

• פושה, מאת סטפן צוויג, בהוצאת בקר 1950
• מגלאן מאת סטפן צוויג, בהוצאת בקר, 1951
• לבו של ביירון מאת אנדרה מורוא, הוצאת בקר, 1951
• דזירה מאת אנמרי סלינקו, הוצאת עדית

[עריכה] רומנים והרפתקאות

• מלון שנחאי מאת ויקי באום, הוצאת עדית
• הקריירה של דוריס הארט, מאת ויקי באום, הוצאת עדית
• הגברת הקטנה של הבית הגדול, מאת ג'ק לונדון
• יד הנפץ, מאת קרל מאי
• המטמון באגם הכסף מאת קרל מאי
• וינטו ויד הנפץ, מאת קרל מאי
• משתה בלשאצאר, מאת טדיאוש ברזה, הוצאת מדע וחיים 1955.

[עריכה] סיפורים קצרים

• תומאס מאן, מבחר סיפורים, הוצאת עדית