בניגוד לשני האלבומים שקדמו לו, האלבום הזה הציג בפני המעריצים צד אחר של הלהקה, שכלל בתוכו מוזיקת פולק בריטית וגיטרות אקוסטיות, שהציגו את עיקר האלבום לצד מוזיקת הרוק והבלוז. אולם, האלבום סבל מביקורות קשות. מצד אחד העבירו ביקורת על השירים ה"כבדים" שבאלבום בטענה שמדובר ברעש טפל, בעוד שהשירים האקוסטיים נקטלו בטענה שהם חיקוי של המוזיקה של קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג. על אף שהביקורות השליליות השפיעו על המכירות של האלבום באותה עת, האלבום עדיין הפך להצלחה בינלאומית, ועם הזמן, המוניטין שלו שוקם למכביר.

האלבום כולל שניים מהשירים המפורסמים של לד זפלין: Immigrant Song (שיר המהגרים) ו־Since I've Been Loving You (מאז שאהבתיך). הראשון נכתב בידי ג'ימי פייג' ורוברט פלאנט על הפלישה הנורדית של האנגלים (פירוש אירוני למילה "הגירה"), והושפע מהופעה של הלהקה באיסלנד. השיר השני הפך לקלאסיקת רוק שכוללת נגינה אמוציונלית מצד חברי הלהקה יחד עם השירה של פלאנט שמנצלת את המנעד הקולי שלו באופן מקסימלי. השיר עצמו הפך לשיר חובה בהופעות של הלהקה. שירים פופולריים נוספים באלבום הם: Celebration Day, Friends, ו־Bron Yr Aur Stomp, שנקרא על שם בית כפרי בו הקליטו חברי הלהקה מספר שירים, וששימש להם השראה באלבום. השיר - Gallows Pole, הוא במקור שיר עם בריטי שנושא את אותו השם.

התקליט המקורי היה מורכב באופן חדשני: אריזת התקליט הייתה נפתחת, כך שעל העטיפה הקדמית ומבפנים הוצגו תמונות סוריאליסטיות של עצמים ודימויים שונים, רובם קשורים לתעופה. בתוך העטיפה הקדמית של התקליט היה מונח נייר עם תמונות נוספות של חברי הלהקה ודימויים פסיכדלים, שהיה אפשר לסובב מבפנים ולראות את הדימויים דרך פתחי חורים בעטיפה החיצונית. כאשר תמונה הוזזה אל תוך פתח אחד כך שאפשר היה לראות אותה, בדרך כלל עוד תמונה או שתיים היו מוצגות בפתחים אחרים. מחמת המורכבות של העטיפה אין להשיג בדיסקים את האלבום עם אותו הקונספט, פרט להדפסות מיוחדות.