H-39 הוצ'קיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

H-39 הוצ'קיס
מידע כללי
מדינה מייצרת	צרפת
שנת ייצור	~1935
דגם קודם
דגם עוקב
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה, הפלישה הגרמנית לצרפת.
מידע טכני
אורך:	4.25 מטרים
רוחב:	1.85 מטרים
גובה:	2.14 מטרים
משקל:	12 טון(ערוך לקרב)
מהירות:	36 קמ"ש על כביש
טווח פעולה:	140 ק"מ
חימוש עיקרי:	תותח 37 מ"מ
חימוש משני:	מקלע 7.5 מ"מ
מנוע:	בנזין, 120 כ"ס
מיגון:	40-12 מילימטר
צוות:	2

טנק ההוצ'קיס הידוע גם כH-39, היה טנק צרפתי קל שיוצר בין שתי מלחמות העולם.

תוכן עניינים 1 רקע 2 הטנק 3 הטנק במלחמת העולם השנייה 4 בשרות צה"ל 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע

כבר במלחמת העולם הראשונה הסתמנה נטייה צרפתית לטנקים קלים. טנק הFT-17 הצרפתי היה תכנון מהפכני, ולאחר המלחמה רצה הצבא הצרפתי בהמשך הייצור של טנקים קלים ומהירים שיתפקדו כחלק מחיל פרשים ממוכן. כך נוצרה תבנית צרפתית של טנק קל, פשוט לייצור, חמוש בתותח קטן, בעל צוות של שניים. נוצרו כמה דגמים על פי תבנית זו, ואחד המפורסמים שבהם היה הH-39 הוצ'קיס.

[עריכה] הטנק

ההוצ'קיס בא לעולם כתוצאה מדרישה של צבא צרפת לטנק קל, בעל שריון בעובי מקסימלי של 40 מילימטר, ומהירות גבוהה משל הטנקים הקלים הקיימים. הטנק היה אחד משלושה טנקים שהחליפו את הFT-17 בשירות צרפת (האחרים היו הR-35 והFCM-36), ונכנסו לשירות בחצי השני של שנות השלושים. לטנק היה מיגון טוב יחסית לטנק קל, תותח יעיל יחסית, ומהירות מקסימלית טובה. חסרון ידוע ועיקרי הוא תקלות מרובות במזקו"ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים). למעשה הוא היה שווה לכל טנק קל בעולם באותה תקופה.

[עריכה] הטנק במלחמת העולם השנייה

כפי שנאמר, תכנונו של ההוצ'קיס היה מצוין, ועמד בכבוד מול כל טנק קל בעולם. הבעיה של ההוצ'קיס, ולמעשה של כל השריון הצרפתי במלחמת העולם השנייה הייתה נעוצה לא בגורם הטכני אלא בשני גורמים עיקריים:

• לא היו מספיק טנקים מהדגמים המוצלחים יותר. אילו היו הצרפתים מתרכזים בייצור שניים או שלושה דגמים טובים ובכמות גדולה, ייתכן שכח השריון שלהם היה איכותי בהרבה.
• הצרפתים כשלו בהבנת תפקיד השריון בשדה הקרב, ולא בנו יחידות שריון נפרדות. כך קרה שהטנקים הצרפתיים פוזרו בין יחידות החי"ר ומעולם לא רוכזו בכח מהלומה משוריין אמיתי.

כשלים אלה בכח השריון הצרפתי הם חלק מהגורמים לתבוסת צרפת. ההוצ'קיס מעולם לא נבחן בידי כח שריון מקצועי ובנוי היטב, ולכן לא ידוע מה הייתה איכותו האמיתית בקרב. הוצ'קיסים רבים שנפלו לידי הגרמנים שולבו בצבא הנאצי, קודם בתפקידי אימון ואחר כך גם בתפקידי שיטור ולחימה (כאשר האבדות בחזית המזרחית היו גבוהות). בטנקים הותקן קשר חיצוני. הגרמנים גם הסבו את הטנק לתפקידים שונים:

• משחית טנקים "מארדר 1" - כמה עשרות טנקי הוצ'קיס הוסבו על ידי הגרמנים למשחיתי טנקים חמושים בתותח 75 מילימטר. על מנת להתקין את התותח הצריח המקורי הוחלף בצריח נייח ופתוח, שבו הוצב התותח והופעל על ידי 4 אנשי צוות.
• משגר רקטות נייד - הצריח הוסר והותקן משגר רקטות בקוטר 280 או 320 מילימטר.
• נושא תחמושת.
• תותח מתנייע בקוטר 105 מילימטר.

הצריחים שהוסרו מהטנקים שימשו הן לביצורים נייחים והן למיגון רכבות.

[עריכה] בשרות צה"ל

עם קום המדינה היה צורך חמור בנשק כבד. שליחים מטעם ישראל חיפשו בכל מקום בעולם נשק שיוכלו להבריח לארץ. אחד מכלי הנשק הפחות מוצלחים שנרכשו במאמצים אלה היה ההוצ'קיס. 10 טנקים נרכשו בצרפת והוברחו לארץ. הם נתגלו כחסרי תועלת למדי, ולאחר המלחמה הוצאו משרות. תגלית מעניינת בקשר לטנקים היא שלפחות אחד מהם (כנראה כולם), שרתו בצבא הרייך. פרט מידע זה נתגלה כאשר נחשף חותם נאצי על טנק ההוצ'קיס המוצג בלטרון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונת ההוצ'קיס: [1]
• תמונת המארדר 1-משחית טנקים גרמני על תובת H-39: [2]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: H-39 הוצ'קיס