תל קדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

המקדש הרומאי בתל קדש

גומחה להזרמת דם הקורבן ובה דמות עטויה טוגה

סרקופגים בתל קדש

תל קדש הוא גן לאומי בגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל בתוכו שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש.

[עריכה] קדש (עיר מקראית)

קדש היא עיר בצפון שבט נפתלי, ומזוהה בתל-קדיס שבשטח הגן הלאומי תל-קדש. קדש מתוארת כמבצר של שבט נפתלי, וכעיר מקלט ועיר המוקדשת ללויים. העיר מכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" כדי להבחין בינה לבין קדש נפתלי, המזוהה עם ח'ירבת-קדיש ממזרח לפוריה, בבקעת יבנאל. כמו כן, יש להבחין בינה לבין קדש שליד צומת מגידו, עיר בתחום שבט יששכר.

בספר יהושע מתוארת הקדשת העיר כעיר מקלט לרוצחים: "ויקדישו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים, ואת קריית ארבע היא חברון בהר יהודה" (יהושע כ, ז'). בהמשך היא ניתנת ללויים: "וממטה נפתלי את עיר מקלט הרוצח את קדש בגליל ואת מגרשיה" (יהושע כ"א, ל"ב).

את העיר כבש תגלת פלאסר השלישי בשנת 733 לפנה"ס: "בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי, ויגלם אשורה" (מלכים ב, ט"ו, כ"ט)

התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע תל-קדש.

חפירת בדיקה נערכה בשנת 1953 על ידי יוחנן אהרוני, ובה בלטו שכבות רבות מן התקופה הכנענית הקדומה. בשנים 1999 - 2006 התנהלו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן.

[עריכה] המקדש הרומאי

המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה אלד האלים הראשיים של תושבי המרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית.

נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים דם קורבנות לתוך נסכים בתוך המקדש. אחד הפתחים מעוטר בדמות עטויה טוגה.

בשנים 1976-7 נערכו סקרים מקיפים באזור על ידי א' עובדיה, מ' פישר וי' רול. בשנים 1981, 1983, 1984 נערכו על ידם חפירות מלאות באתר. על פי החופרים נבנה המקדש בסביבות שנת 117 לספירה, ונראה שחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. ברחבי האתר ובעיקר ליד המעיין פזורים סרקופגים גדולים. תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים כולל מכסי האבן הגדולים.

בקרבת האתר תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899, נמצא מאוזוליאום עתיק בחורבנו. במאה ה-19 בזמן סקר ארץ־ישראל המערבית, שנערך על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך - כדיש.