תארים מתקדמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הינם תארים אקדמים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.B.A), דוקטורט (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטורט.

לעתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי אבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.