שרה סירוטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה סירוטה (8 בדצמבר 1936 - 30 באפריל 2008), הייתה שופטת וסגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
נולדה ברומניה למשפחת וכשטיין בעיירה זסטבנה שבחבל בוקובינה. בהיותה בת חמש שרדה מסע רגלי של 400 קילומטר, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. בתקופה בה שהו באוקראינה נהרגו אביה ושני אחיה – מנו ויוסף.
בתום המלחמה, כאשר בוקובינה הייתה תחת כיבוש רוסי, עברה עם אמה ושתי אחיותיה לרומניה, והתחילה ללמוד עברית. ב-1947 עלתה המשפחה על אניית מעפילים, שמעפיליה גורשו לקפריסין; רק בשנת 1948 הגיעה לבסוף לארץ, בתחילה למעברת רעננה, ומאוחר יותר ליפו.
למדה בבית הספר התיכון "גימנסיה תלפיות" בתל אביב, אותו סיימה בשנת 1953, בהיותה בת 16. למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכירה את בעלה צבי סירוטה. בתקופת לימודיה עבדה כמזכירה במכון יצחק בן צבי לחקר יהדות המזרח.
לאחר קבלת התואר בשנת 1958 החלה בהתמחות בפרקליטות מחוז תל אביב ובמשרד עורך הדין יעקב הגלר. בשנת 1961 קיבלה רישיון לעריכת דין.
בשנים 1961 – 1984 עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב ומחוז המרכז. בשנת 1975 מונתה כפרקליטת מחוז המרכז, תפקיד אותו מילאה עד שנת 1984, אז התמנתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בין המשפטים המפורסמים בהם שימשה כתובעת היו משפטו של שר הדתות אהרון אבו חצירא, משפטו של ראש עיריית רחובות שמואל רכטמן וכן משפטו של צבי גור, שחטף ורצח את הילד אורון ירדן. בהיותה שופטת עמדה בראש הרכב השופטים שדן את מנהיג התנזים מרואן ברגותי לחמישה מאסרי עולם מצטברים ועוד 40 שנות מאסר, בגין אחריותו לביצוע סדרה של פיגועי טרור בישראל.
במקביל לפעילותה כפרקליטת המחוז הייתה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, חברת מועצת לשכת עורכי הדין בישראל והוועד המרכזי של הלשכה וכן יו"ר ועדת התמחות של הלשכה. מונתה לעמוד בראש ועדת איתן-סירוטה בנושא אלימות המשטרה.
בינואר 2001 מונתה לכהונת סגן נשיא של בית המשפט המחוזי בתל אביב, תפקיד אותו מילאה עד צאתה לגמלאות ב-2007.
ב-30 באפריל 2008 נפטרה, בגיל 72, והובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון. הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
