שנג'ואו 1
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שנג'ואו 1 | |
| שם המשימה: | שנג'ואו 1 |
| אנשי צוות: | לא מאוישת |
| שיגור: | מרכז שיגור הלווינים ג'יוקוואן |
| תאריך המראה: | 19 בנובמבר 1999 22:30 UT |
| תאריך נחיתה: | 20 בנובמבר 1999 19:41 UT |
| משך הטיסה: | 21 שעות, 11 דקות |
| הקפות סביב כדור הארץ: | 14 |
שנג'ואו 1(סינית: 神舟一号) היא החללית הסינית הבלתי מאוישת הראשונה במסגרת תוכנית שנג'ואו, אשר שוגרה ב-19 בנובמבר 1999. החללית לא כללה מערכות לקיום חיים ולנטישה במצב חירום. היא הקיפה את כדור הארץ 14 פעמים ושבה ונחתה בשלום במונגוליה התיכונה.
שנג'ואו 1 הייתה שונה מהחלליות שבאו בעקבותיה: במקום להשתמש בתאים סולריים מתקפלים, הותקנו בה תאים סולריים קבועים. כמו כן, לא חלו שינויים במסלול במהלך טיסתה. לדברי צ'י פאז'ן, אחד המעצבים הראשיים של החללית, רק שמונה מתוך 13 תת-מערכות היו מבצעיות. שנג'ואו 1 תוכננה בעיקר כדי לבדוק את המשגר מסוג Long March 2F. המרכיבים שנבדקו במהלך המשימה היו הפרדת מיכלולים, שליטה, יציבות, עילוי, כניסה מחדש לאטמוספירה, מגן החום ומערכת הנחיתה. החללית נשאה מטען של 100 קילוגרם זרעים, כדי לבחון את השפעות החלל עליהם.
