שם טוב גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שם טוב גפן
תאריך לידה	כ"ז בניסן ה'תרט"ז
תאריך פטירה	כ"ו בסיון ה'תרפ"ז
השתייכות	ציונות דתית, מקובלים, פילוסופים
נושאים בהם עסק	אמונה, עם ישראל, פילוסופיה, מדע, קבלה, נבואה
רבותיו	אביו, הרב מרדכי גפן, הראי"ה קוק
תלמידיו	לא השאיר אחריו תלמידים

הרב שם טוב גפן (כ"ז ניסן ה'תרט"ז - כ"ו בסיון ה'תרפ"ז) (1856 - 1937), מרבני הציונות הדתית, איש הפילוסופיה היהודית, ובמיוחד פילוסופיה של המדע, וכן קבלה ואמונה. כונה הרש"ט גפן. נודע בעיקר בזכות בקיאותו בפילוספיה כללית ובמדע.

[עריכה] תולדות חייו ואישיותו

נולד בכפר בריביס שבאוקראינה, לאביו הרב מרדכי גפן, ששימש כמלמד של בני אמידים בעיר ריואצקי. סביו מצד אמו שימש כשוחט ובודק בכפר הולדתו, ואילו סביו מצד אביו ישב על כיסא ההוראה בעיירה קליגורקה, ובשמו נקשרו סיפורי מופתים בשם הרב מרדכי מטשרנוביל.

למד אצל מלמדים שונים, אשר חלקם ככל הנראה לא התאימו לרמתו הגבוהה. חלק מהזמן למד לבדו, עד שלבסוף עבר ללמוד אצל אביו (שלימד תלמידים מבוגרים ממנו בהרבה).

במהלך ילדותו, נתקל בספרי קבלה שמשכו אותו כגון ספר רזיאל וספר היצירה, וכן ספרי מחשבה ואמונה כגון הכוזרי. כפי שהוא מעיד על עצמו, כל ספר אמוני או מחשבי שהוא הצליח להניח עליו את ידו הוא למד. את ידיעותיו בפילוספיה ובמדע השיג בלימוד עצמי של ספרים כגון צפנת פענח, התחלת האלגברא ומורה נבוכים לרמב"ם. כבר בילדותו נבט בו הרעיון של תורת הממדים לאין ספורות.

בשנת ה'תרל"א (1871) התחתן, ועבר לגור בבית חמו ר' ישראל קרסונסקי. שם למד במהלך שעות היום ש"ס ופוסקים בבית המדרש, ובלילה ספרי פילוסופיה יהודית ואמונה.

עלה לארץ, והתגורר בתל אביב עד פטירתו בשנת ה'תרפ"ז (1937). מעטים הכירו אותו ואת כתביו, שכן דרכו הייחודית לא משכה אליו קוראים ותלמידים.

[עריכה] תפיסת עולמו

הרש"ט גפן היה תלמיד חכם ייחודי עד למאד, "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להכנע לדיעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם"- ולפיכך "גורלו של איש כזה המעיז ללכת בשביל הצר והתלול שלו עצמו... יהי בהכרח גורל טרגי", כפי שכותב עליו הוגו ברגמן.

עיקר פועלו היו פיתוח הפילוסופיה היהודית ובפרט פילוספיה של המדע, מתוך לימודי קבלה וגמרא.

הרש"ט גפן טבע מונחים עבריים לשלל מושגים לועזיים. רובם ככולם לא נקלטו בעברית המדוברת. לגאולוגיה קורא הרש"ט אדמתנות (לשון אדמה). פיזיולוגיה בלשונו נקראת היותנות. דיפרנציאל נקרא פשיון, ומטאפיזיקה נקראת מדע משאחר.

[עריכה] כתביו

• הממדים הנבואה האדמתנות. ספר זה מאגד כמה מחיבוריו האחרים. יצא לאחרונה (2007) בהוצאה מחודשת של מוסד הרב קוק.

• תורת הנבואה הטהורה או הפילוסופיה מתמטית של האין סוף- מסה מתמטית המבססת את חזיונות המכלל על סגולות המתמטיות של האין סוף. על ספר זה כתב הוגו ברגמן כי "חבור זה הוא בניין נועז של שיטה פילוסופית מקפת שתסביר בבת אחת ומתוך מחשבה יסודית אחת את העולם ואת האדם ואת חזיונות הטבע, הדומם והחי".
• תורת הממדים לאין סוף. הספר עוסק בהוכחה כי ישנם אינסוף ממדים.
• מעשי בראשית והאדמתנות. חיבור זה דן בסתירה לכאורה הישנה בין הגאולוגיה לבריאת העולם.
• תורת יסודות המדידה.

באחת מאיגרותיו, כותב לו הראי"ה קוק "הנני מקוה שסוף כל סוף ימצאו יחידי סגולה בעלי נפש עדינה... שיבאו לידי הכרה, שהכרת רוחו של כת"ר [כבוד תורתו. הכוונה לרש"ט גפן] והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדא חיונית בדורנו."