שלום זיסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום זיסמן היה חבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים, יושב ראש תנועת מכבי ישראל, ממלא מקום ראש עיריית רמת גן ויושב ראש הוועד האולימפי בישראל.

תוכן עניינים 1 ילדותו 2 בימי המנדט הבריטי 3 פעילותו הציבורית 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ילדותו

נולד בז'לכוב שבפולין ב-14 במרץ 1914. אביו, שמואל יהודה היה דמות מרכזית בקהילה וכיהן בתור חבר מועצת העיירה ויו"ר הבנק המסחרי. שלום זיסמן נסע ללמוד משפטים בוורשה בהיותו בן 16, אולם היותו ציוני נלהב, וכן האנטישמיות החריפה של אותה העת, הביאוהו לעלייה בגפו לארץ ישראל בגיל 19.

בתקופת המנדט הבריטי, נכנס לפעילות ספורטיבית במכבי צעיר מתוך אמונה בערכו העצום של החינוך הגופני לנוער היהודי, ותוך זמן קצר התמנה למפקד המכבי הצעיר בחיפה. בתנועת "המכבי", הכיר זיסמן את ציונה, מי שעתידה לימים להיות אשתו.

[עריכה] בימי המנדט הבריטי

ב-1936, בהתקרב ימי המאורעות, הצטרף לשורות ההגנה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס זיסמן לצבא הבריטי, לגדוד השני של הבריגדה היהודית, שם לחם במדבר המערבי ובחזית איטליה. אחרי המלחמה נשלח למזרח אירופה לפעולות בתחומי העלייה, רכש והצלת שארית הפליטה, והצליח לאתר בין היתר את שתי אחיותיו, שריד אחרון למשפחתו הענפה.

עם התגברות המאבק כנגד המנדט הבריטי, חזר זיסמן לפעילות בהגנה, ופרסם סדרת מאמרים בעתונים מעריב והארץ על כל סוגי הנשק ואופן שמושם. פרסם גם ספר בשם "דע את נשקך", אשר היה בעל מטרה זהה למאמריו, הכנת היישוב היהודי בארץ ישראל ליום פקודה. במלחמת השחרור היה רב סרן שלום זיסמן סגן ראש מחלקת ההסברה וממיסדי עתון צה"ל במחנה.

[עריכה] פעילותו הציבורית

ב-1951 נבחר לכנסת השנייה מטעם מפלגת הציונים הכלליים והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון. לצד עבודתו בהיבט הביטחוני, התאפיינה כהונתו ביוזמות רבות ביניהם בתחום הכלכלה, שהאמין כי עליה להיות חופשית, ואף בתחום בטיחות הדרכים שכבר אז זיהה בו פוטנציאל נזק משמעותי.

ב-1953 נבחר לתפקיד יושב ראש מכבי ישראל, תפקיד שמילא מתוך אמונה שהספורט, לצד מעלותיו הרבות לאדם בכלל, משמעותו עבור מדינת ישראל החדשה הינה חשובה מאוד. האמין כי הדגלים של מדינת ישראל, המתנופפים במגרשי ספורט בבירות העולם, מפגינים את קומתה הזקופה של מדינת ישראל המתחדשת לקהל רב, וההמנון הלאומי המנוגן במגרשי ספורט - מפלס דרך אל לב יהדות התפוצות.

ב-1955 בתום כהונת הכנסת השנייה, נבחר זיסמן למועצת עיריית רמת גן, וכיהן בה כממלא מקומו של ראש העיר דאז אברהם קריניצי. זיסמן שמח לעבור מן המישור החקיקתי אל המישור הביצועי. במסגרת זו יזם את הקמת בורסת היהלומים בשטחה של רמת גן, נמנה על מייסדיו של כפר המכביה, הכפר האולימפי של האולימפיאדה היהודית, וכן נמנה על מקימי אצטדיון רמת גן והפארק הלאומי.

נבחר ליושב ראש הוועד האולימפי הישראלי, ונאבק על זכותה של ישראל להשתתף באירועי הספורט השונים בזירה האסיאתית. ב-1966 במהלך משחקי בנגקוק שם שהה עם המשלחת הישראלית, נבחר לכהן בדירקטוריון פדרצית אסיה לספורט, ונטל את התפקיד למרות היותו במצב בריאותי ירוד. אחת מפעולותיו האחרונות בוועד האולימפי, הייתה להוקיע את סוריה בפני מוסדות הספורט הבינלאומיים בעקבות הרצח בדישון ^{[דרוש מקור]}.

נפטר ב-12 בפברואר 1967.

בנו, עורך דין שמואל זיסמן, היה שחקן נבחרת ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שלום זיסמן באתר הכנסת