רצפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצפה היא משטח אופקי הקיים בכל מבנה וכן במקומות פתוחים שונים. המושג מתייחס לרוב למשטח הגלוי עליו עומדים בני האדם והרהיטים בבניין אך במקרה של רצפה שאינה של קומת קרקע ההתייחסות היא גם למשטח האופקי הקונסטרוקטיבי אשר חלקו התחתון נקרא "תקרה".

תוכן עניינים

1 סוגי רצפות וריצוף
2 ראו גם

[עריכה] סוגי רצפות וריצוף

[עריכה] ריצוף בעפר מהודק

בשטחים פתוחים, או בקומת הקרקע של מבנים, השיטה הפשוטה ביותר מבחינה טכנולוגית, אשר איננה דורשת הסעה של חומרי גלם ממקום למקום היא רצפת עפר מהודק. פעולת ההידוק נעשית בצורה ידנית, על ידי רקיעה ברגליים, או על ידי שימוש במעגילה, או במכבש. חסרונותיה של רצפת העפר המהודק הן באי-עמידותה למים, שהרי בעוד שרצפות אחרות מתייבשות במהרה, בהנחת קיומה של מערכת ניקוז נאותה, רצפת העפר הופכת לבוצית, ברכותהּ היחסית, במיוחד במקום בו שכיחים כלי רכב, העשויים להשאיר חריצים ועקבות ברצפה, וכן באבק הנלווה אליה בהכרח. כמו כן, שיטת הריצוף מוגבלת למקומות עם סוג קרקע מתאים, ובמקומות בהן הקרקע אינה ניתנת להידוק, כגון מדבריות חוליים, נאלצים הבנאים לפנות לשיטות אחרות, או להישאר ללא ריצפה מלאכותית, ולעשות שימוש בקרקע הטבעית.

בחפירה ארכאולוגית, מהווה רצפת העפר אתגר מיוחד, שכן ההבדל הנראה לעין בינה לבין שכבת העפר שמעליה הוא דק ביותר. לרוב, מאותרת הרצפה באמצעות זיהוי פריטים שמונחים עליה או מבני הבנויים על גבה. לעומת זאת, לעתים מצב ההשתמרות הוא כה טוב, עד שניתן לזהות את רישומן של מחצלות על רצפות הבתים, כגון ביריחו.

[עריכה] ריצוף קשיח על גבי עפר

בתור פתרון חלקי לחסרונות הקיימים ברצפת העפר, ניתן לצפותה בריצוף קשיח, כגון אבני חצץ, חלוקי נחל, או אפילו צדפים.

[עריכה] מרצפות

הנחת אריחי קרמיקה על גבי חול. בין האריחים מושמים באופן זמני "ספייסרים" מפלסטיק המבטיחים מרווח קבוע

שימוש במרצפות (בלטות) לחיפוי שטח הרצפה הוא השכיח והמוכר ביותר בתקופה המודרנית. העיקרון של ריצוף זה הוא כיסוי השטח על ידי מרצפות בצורה קבועה, כמעט תמיד מלבן או ריבוע המיוצרות בנפרד ומורכבות בבניין. המרצפות יכולות להיות עשויות מאבן, חומרים קרמיים ואפילו בטון, אך עיקרון בנייתם וסידורם זהה.

ברצפת מרצפות מודרנית תחילה מוצב יסוד מבטון, מעל פני הבטון מפוזרת שכבה של חול אשר איתו ניתן בקלות לפלס את המשטח. החול מאפשר דינמיות בהנחת המרצפות. מעל שכבת החול מודבקות המרצפות אחת לצד השנייה על ידי מלט הנמרח תחתיהן. טרם התייבשות המלט, מתאם הרַ‏צָ‏ף את המרצפות כך שתתאימנה בגובה אחת לשנייה בדיוק מקסימלי ושתהיינה אופקיות. החול מאפשר תנועתיות מסוימת של המרצפות לצורך התאמתן. נוסף על כך, בטרם הנחת הריצוף, מונחים בתוך החול מערכות בניין כצינורות מים וכבלי חשמל. במקומות מסוימים כגון חדרי אמבטיה ורצפות של חללים פתוחים, מונחות המרצפות במכוון בשיפוע קל על מנת לאפשר למים להתנקז. במרווחים הקטנים שבין המרצפות, המכונים "פוּ‏גוֹ‏ת", נמרח לרוב חומר איטום "רוֹ‏בּ‏ָ‏ה".

תכנון הריצוף אינו דבר של מה בכך והוא מחויב בתכנון האדרכלי השלם. מלבד בחירת סוג הריצוף ומידותיו, תפקיד האדריכל לקבוע מאיזו נקודה תותחל הנחת המרצפות מתוך הנחה כי רוחב החלל אינו כפולה מדויקת של רוחב המרצפת ובצד אחד יהיה צורך לחתוך את המרצפות. לעניין זה השפעה על האסתטיקה של הרצפה וכן על תהליך הבנייה ועיצוב הפנים.

פעמים רבות, כאשר מדובר בחללים לא ישרים, בין אם באופן מתוכנן ובין אם בגלל בנייה עתיקה או בלתי מדויקת, מונחות המרצפות בזווית אחרת לגמרי מכיוון הרצפה והקירות על מנת לטשטש את עקמומיות הבנייה אשר עלולה להיות מודגשת על ידי קווי הפוגות.

[עריכה] רצפת עץ

בעיקר בבנייה המסורתית במקומות שונים, בבנייה מעץ והן בבנייה מלבנים, נבנות הרצפות מקורות עץ צמודות אחת לשנייה היוצרות יחדיו את משטח הרצפה. הקורות עצמן מונחות על גבי קורות ראשיות יותר הנשענות על הקירות הסובבים. טכנולוגיה פשוטה יחסית זו יוצרת משטח גמיש המסוגל ליצור קירוי וריצוף ללא השקעה רבה נוספת. לרצפות עץ מסוג זה איכות אסתטית כשלעצמן ולכן נשארות כפי שהן פעמים רבות ללא חיפוי נוסף מלבד שטיחים. החסרונות העיקריים של סוג רצפה זו הם היותן רועשות כאשר דורכים עליהן, כמו גם רגישותן לאש.

[עריכה] בטון מוחלק

רצפת בטון מוחלק היא יציקה של בטון ברמת גימור גבוהה על גבי רצפת בטון קונסטרוקטיבית ברמת גימור נמוכה. הבטון המוחלק משמש כחומר גמר בלבד והוא אינו חלק מהבטון ששימש בשלב הראשון של הרצפה הקונסטרוקטיבית. יציקתו היא למעשה ציפוי רצפת הבטון המקורי במקום פיזור חול והנחת מרצפות. הבטון הדק הטרי מוחלק בשלב הראשון על ידי מכשיר "הליקופטר" המפלס אותו ולאחר שמתייבש נמרח על הרצפה חומר מבריק המקנה לרצפה מראה שלם וחלק. על אף שאין מדובר במרצפות ריבועיות, גם בבטון מוחלק נחרצים במכוון פוגות המחלקות את רצפת הבטון למעין מרצפות. תפקיד החריצים למנוע סדקים בזמן התייבשות הבטון ולאפשר לו מרחב התפשטות קטן עם שינויי טמפרטורה.

[עריכה] חומרים וציפויים נוספים

כעקרון, אין גבול למגוון החומרים המשמשים כיום לציפוי רצפות מסוגים שונים. חומר נפוץ מאוד הוא העץ, שלהבדיל מרצפת עץ הבנוייה מקורות, משמש כחיפוי בלבד בצורה של קרשים דקים או פרקט. חומר ייחודי נוסף הוא הזכוכית. רצפות זכוכית הבנויות על בסיס שלד פלדה וזכוכית עבה המסוגלת לשאת את משקל הדורכים עליה ניתן למצוא במבני ציבור שונים. אך, לצד איכויות אסתטיות ושקיפות, קיימים לה חסרונות אדריכליים בולטים כגון לכלוך המתבלט עליה, בולטות של שריטות, פחד של אנשים לדרוך עליה כאשר תחתיה גובה רב ורתיעה מצד נשים הלובשות שמלות ללכת על רצפה שקופה אשר דרכן ניתן לראותן מלמטה.