רפורמת בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפורמת בכר היא רפורמה בשוק ההון בישראל שנערכה לאור מסקנות "ועדת בכר" בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר ד"ר יוסי בכר, אושרה בכנסת בסדרת חוקים באוגוסט 2005, והוטמעה לאחר מכן. מטרת הרפורמה היא הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עיקרי הרפורמה הם סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות הנאמנות, עידוד התחרות בתחומי השקעות אלה, הגברת התחרות בתחום החסכון הפנסיוני, הגברת הגיוון של אמצעי המימון במשק, ליצירת תחרות לאלו המוצעים על ידי הבנקים.

הרפורמה הוצעה בעקבות ניגוד האינטרסים המושרש ששרר בקרב הבנקים בארץ, משום שמצד אחד הבנקים היו הגוף המייעץ ללקוח באשר לאפיקי ההשקעה המומלצים לו, ומצד שני חלק מאפיקי ההשקעה שייכים לבנקים, ובחלקם יש לבנקים אינטרסים אחרים (כגון בעלות חלקית, בין אם דרך מניה ששייכת לבעל חוב של הבנק, ובין אם בהשקעה כבעל עניין בחברות במשק). ההנחה היא שיועצי ההשקעות של הבנק לא יוכלו לשרת בו זמנית גם את הלקוח המבקש את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר וגם את האינטרס של הבנק המעסיק אותם, המכתיב השקעה במוצרי השקעה של הבנק. קרנות הנאמנות וקופות הגמל שנמצאו בידי הבנקים ריכזו את מירב הנכסים בתחום עד לתחילת הרפורמה.

הרפורמה חייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם בתוך פרק זמן בן ארבע שנים. הרוכשות הפוטנציאליות היו חברות ביטוח, חברות וקרנות השקעות, יזמים וגופי השקעות פרטיים. אך עם כניסת הרפורמה לתוקף (אוקטובר 2005) נמכרו בתוך חודשים ספורים רוב הקרנות והקופות הגדולות מהבנקים לחברות הביטוח ולקרנות השקעה זרות. כך למשל רכשה קרן מרקסטון את קרנות הנאמנות פקן מבנק הפועלים בתמורה ל-954 מיליון שקל. חברת הביטוח הראל השקעות רכשה את קרנות הנאמנות פיא מידי בנק לאומי. קרן ההשקעות יורק רכשה את קרנות הנאמנות פסגות של בנק לאומי.

תוצאה נוספת של הרפורמה היא הגברת התחרות בשוק החסכון הפנסיוני. כתוצאה מכך יוכלו הבנקים לעסוק בהפצה של תוכניות ביטוח פנסיוני. תפקידו של יועץ ההשקעות בבנק יקבל גוון נוסף והוא יוכל לשמש גם כיועץ פנסיוני. תפקידם של סוכני הביטוח המסורתיים הועם וכעת הם מוגדרים כמשווק פנסיוני, על שום הזיקה הישירה שלהם לחברות הביטוח. הם, ככל הנראה, הנפגעים העיקריים ברפורמת בכר, שכן נותר להם עיסוק המכירה המסורתי של תחומי הביטוח האחרים ותו לא.

הרפורמה נועדה לייצר תחרות אמיתית בתחום העמלות על שירותי הבנק. אך משא ומתן ארוך מול נציגי הבנקים והגופים האחרים בוועדות הכנסת הוביל לפשרה: הבנקים יוכלו להציע חבילות ומסלולים הכוללים צירופי עמלות בשם "עמלות הפצה". הלקוחות יאלצו לנסות ולהתמקח כדי לקבל הנחה.

הרפורמה בשוק ההון היא יוזמתו של שר האוצר, בנימין נתניהו. מנכ"ל משרדו, ד"ר יוסי בכר, שעל שמו קרויה הוועדה, היה האיש שקידם אותה בפועל. חברי הוועדה היו בכירי מערך הרגולציה הישראלי בשוק ההון. מלבד בכר, השתתפו בוועדה גם הממונה על שוק ההון במשרד האוצר איל בן-שלוש, הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התמ"ת עו"ד דרור שטרום, יו"ר רשות ניירות ערך משה טרי, המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר מאיר סוקולר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל יואב להמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דוידה לחמן-מסר והיועצת המשפטית של משרד האוצר ימימה מזוז.

ההתנגדות לרפורמה באה בעיקר מכיוונם של הבנקים. ראשי הבנקים טענו כי הרפורמה תוביל לפיטורם של עובדים רבים. אך בפועל נראה כי הבנקים נהנו ממחירים גבוהים בעת מכירת קרנות הנאמנות, שיובילו אותם לתשלומי דיבידנד גדולים. כמו כן, הם יוכלו לגבות עמלות הפצה ולהשתלט בהדרגה על מערך השיווק של תוכניות הפנסיה בישראל. במקביל הם יידרשו לשפר את מערך הייעוץ ודווקא לגייס יועצים חדשים.