רפואה משפטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפואה משפטית היא יישום מדע הרפואה ותחומים מדעיים נוספים כדי להשיב לשאלות בתחום המשפט הפלילי או האזרחי. רוב העוסקים בתחום הרפואה המשפטית הם רופאים בעלי התמחות בפתולוגיה ולעתים נוטלים חלק בעבודה גם רופאי שיניים ומומחים מתחומים אחרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המסמך הכתוב הראשון המספר על שימוש במדע הרפואה ואנטומולוגיה לפתרון מעשה פשע מופיע כנראה בספר צי יואן ג'י לו (סינית 洗冤集錄, שתרגומו "אוסף מקרים של אי צדק שבא על תיקונו") אשר נכתב בסין בשנת 1248 על ידי סונג סי (宋慈, 1186-1249). באחד המקרים המתוארים בספר, מסופר על אדם שנרצח באמצעות חרמש. תעלומת הרצח נפתרה על ידי חוקר מקרי מוות אשר הורה לכולם להביא למקום הרצח את חרמשיהם. זבובים אשר נמשכו על ידי ריח הדם, נאספו לאחר זמן על חרמש בודד. לאור זאת, התוודה האוחז בחרמש בביצוע הרצח. בספר אף מובאות עצות להבחנה בין מוות בטביעה (מקרה שבו יש מים בריאות) לבין מוות בחנק (שבו קיים קרע סחוסי בצוואר).
במאה השש עשרה באירופה רופאים באוניברסיטאות ובצבא החלו לאסוף מידע על גורמי מוות. אמברוז פרה (Ambroise Paré) (1510 - 1590) רופא מנתח צרפתי, חקר באופן שיטתי את השפעותיו של מוות כתוצאה ממעשה אלימות על האיברים הפנימיים בגוף. שני מנתחים איטלקיים, פורטונטו פיסליס ופאולו זכייה, הם שהניחו את היסודות לתורת הפתולוגיה המודרנית כאשר חקרו את השינויים הנוצרים בגוף כתוצאה ממחלות. בסוף המאה השמונה עשרה החלו להתפרסם ספרים בנושאים אלה. אלה כללו: "מסה על רפואה משפטית ובריאות הציבור" מאת הרופא הצרפתי פודרה והספר "השיטה המלאה של רפואה משטרתית" מאת המומחה הרפואי הגרמני יוהן פטר פרנק.
בשנת 1775 מצא הכימאי השבדי קארל וילהלם שלה שיטה לזיהוי כמויות גדולות של החומר הרעיל ארסן בגופות. בשנת 1806 המשיך במחקר זה הכימאי הגרמני ולנטין רוס ומצא שיטה לזהות את הארסן על דפנות הקיבה של גופות, והכימאי האנגלי ג'יימס מרשל פיתח תהליכים כימיים כדי לוודא הימצאות ארסן כגורם למוות בעת משפט רצח, בשנת 1836.
שתי דוגמאות מוקדמות של עבודת הרפואה המשפטית האנגלית מדגימים את השילוב שבין השימוש בתורת ההיגיון לבין ההליך בחקירות פליליות. בעיר לנקסטר באנגליה, בשנת 1784, עמד לדין ג'ון טום והורשע באשמת רציחתו של אדוארד קולשו באמצעות אקדח. כאשר נבדקה גופתו של קולשו נמצאה בפצע שבראשו חתיכת נייר עיתון מעוכה (באותם ימים השתמשו בחתיכת נייר מעוכה כדי להחזיק את אבק השריפה והכדור במקומם בתוך הקנה לפני הירייה). חתיכת הנייר התאימה בדייקנות לחתיכת נייר עיתון אחרת שנמצאה בכיסו של טום. בעיר וורוויק באנגליה, בשנת 1816, עמד לדין עובד חווה והורשע ברצח משרתת צעירה. היא הוטבעה בבריכה רדודה ועל גופתה נמצאו סימני אלימות. המשטרה מצאה עקבות וכן סימני בד קורדרוי באדמה הלחה ליד הבריכה. נמצאו גם גרעיני חיטה מפוזרים ומוץ. המגפיים של עובד החווה אשר עבד בסמוך בשדה החיטה נמצאו מתאימים לעקבות שליד הבריכה.
[עריכה] תחומי פעילות הרפואה המשפטית
- ביצוע נתיחה שלאחר המוות כדי לזהות את המת, לקבוע את גורם המוות (כך למשל, פגיעת כדור בראש, חנק, וכדומה) וכן את אופן המוות (כולל רצח, תאונה, גורם טבעי או התאבדות)
- בדיקת פציעות ופגיעות בגוף כתוצאה ממעשי פשע או מרשלנות.
- בדיקת דגימות רקמה העשויות להיות רלוונטיות לפתרון מקרי אונס או פשעים אחרים.
- מומחים ברפואה משפטית אף מופיעים כעדים מומחים בבתי משפט ומעידים במשפטים פליליים ואזרחיים בתחומי מומחיותם.
[עריכה] תחומים נוספים ברפואה משפטית
במהלך המאה העשרים הלך והתרחב תחום הרפואה המשפטית והתפתחו בו תת-תחומים עצמאיים. תחום הפסיכיאטריה המשפטית הוא יישום של הפסיכיאטריה לחקר שאלת יכולתו של אדם לעמוד לדין מן ההיבט הנפשי וכן שאלת אחריותו של אדם לביצוע פשע. תחום הטוקסיקולוגיה המשפטית חוקר את ביטוייהם של רעלים בגוף האדם וזיהוים של רעלים אלה כגורמים למוות או לנכות. עם עליית גורמי הזיהום הסביבתיים תופס תחום הטוקסיקולוגיה המשפטית מקום חשוב בקביעת אחריותם הפלילית והאזרחית של מפעלי תעשייה שהם מזהמים סביבתיים לתחלואה ולמוות. תחום האנתרופולוגיה המשפטית הוא ישום תחום האנתרופולוגיה הפיזית כדי לתת מענה לשאלות משפטיות, במיוחד בבירור סיבות מוות ממצבם של שלדים אנושיים. תחום האנטומולוגיה המשפטית חוקר בעיקר חרקים המתקיימים על גופות בני אדם ולומד מקיומם של חרקים אלה, ביציהם וזחליהם רמזים על נסיבות המוות.
[עריכה] ראו גם
- זיהוי פלילי
- המכון לרפואה משפטית
