רפאל לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפאל דוד לוין (נולד ב-1938), כימאי ישראלי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ד ופרופ' בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הוא מוכר בעולם כאחד מאבות תחום הדינמיקה בחקר הכימיה וכמי שהביא לגילויים רבים, שהפכו את המחקר בתחום הזה לנושא מדעי מרכזי. לאורך כל שנות עבודתו המדעית עסק בהבנה התאורטית של התוצאות שהושגו בניסיונות בדינמיקה מולקולרית, ובדרך זו חזה תופעות חדישות ושִרטט מטרות חדשות לעבודה המדעית. בספרו הראשון, שיצא לאור ב-1974, הניח את היסודות של תחום הדינמיקה המולקולרית כנושא מדעי מרכזי העומד בפני עצמו.

לוין נולד בשנת 1938 באלכסנדריה, ולאחר שסיים את לימודי המוסמך שלו באוניברסיטה העברית (1960), עבר ללימודי הדוקטורט באוניברסיטאות נוטינגהם ואוקספורד שבאנגליה. בשנת 1969 סיים את לימודיו ואת שני תארי הדוקטור במתימטיקה ופילוסופיה וחזר למכון לכימיה באוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין הצעיר באקדמיה הישראלית (בן שלושים ואחת). עוסק כיום בננו-כימיה, התקנים מולקולריים, כימיה קוונטית וחישובית.

חתן פרס "קרן וולף" בכימיה לשנת 1988 (יחד עם יהושע יורטנר), פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1979, כמו כן זכה בפרס רוטשילד (1992) ובפרס א.מ.ת (2002). פרופ' לוין משמש כחבר באקדמיות הלאומיות למדעים בישראל, ארצות הברית, אירופה, האקדמיה המלכותית הדנית למדע והמועצה האקדמית של ארכיון אלברט איינשטיין. הוא פרסם עד היום עשרות ספרים ומאמרים בתחומי הכימיה והמדע ותרומתו למחקר זכתה להכרה מקיפה בספרות המדעית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שעוסקים כיום בתחום החדש שהגדיר.