רמבטיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא: תיקון קישורים פנימיים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רמבטיקו (נהגה רבטיקו) היא מוזיקת נשמה יוונית שנולדה מתוך כאב, המספרת על תשוקה, אהבה וגעגועים.

מוזיקת הרמבטיקו נולדה באסיה הקטנה בסוף המאה ה-19 והיא טורקית מאוד באופיה. ברמביטקו ישנן שתי אסכולות, איזמיר ופיראוס:

אסכולת איזמיר: שירים בעלי מנגינות מזרחיות, שהושרו בעיקר על ידי זמרות, שהמפורסמת ביניהן הייתה הזמרת היהודיה רוזה אשכנזי, וכן הזמרת ריטה אבדזי בליווי להקה מזרחית קטנה שכללה: עוד, כינור, קאנון ותוף.
אסכולת פיראוס: המוזיקה צמחה בנמל של פיראוס והייתה שונה מאסכולת איזמיר. כאן כלי הנגינה היו: הבוזוקי, הבגלמה והגיטרה.
השירים הושרו בפי גברים בעלי קול מחוספס וסיפרו על קשיי החיים אותם חיו המנגס (חברת השוליים באותה התקופה ביוון).
הדמות הבולטת ביותר באסכולה זו הוא נגן הבוזוקי והזמר מרקוס ומואקריס ויורשו וסיליס ציצאניס

תוכן עניינים

1 רקע
- 1.1 המקצבים ברבטיקו
- 1.2 הסולמות ברבטיקו (דרומוס)
2 ראו גם

[עריכה] רקע

בתחילת המאה העשרים שלטה ביוון מפלגה לאומנית. מפלגה זו פתחה במלחמת יוון-טורקיה על מנת לשחרר את היוונים מעול הטורקים. יוונים אלו חיו ברובם הגדול ברמת חיים גבוהה יותר מאשר ביוון. היוונים יצאו לקרב ללא מערך הולם של חיל הספקה, מה שהוביל למפלתם ולכניעתם בהסכם לוזאן לפיו מי שנוצרי (ומכאן יווני) יחזור ליוון, ומי שמוסלמי לכן יחזור לטורקיה. היוונים אולצו לקלוט שני מיליון פליטים במדינה שמנתה חמישה מיליון תושבים . פליטים אלו היו "טורקווונים", דהיינו טורקים ממוצא יווני כשלא כולם ידעו יוונית. אלו הביאו איתם תרבות שונה הן מבחינת אורח החיים, למשל, עישון חשיש שהיה מקובל רשמית בטורקיה ואסור ביוון, והן מבחינת המוזיקה ששמעו, הרבטיקה, שהתפתחה במשכנות העוני בהם הצטופפו הפליטים. מוזיקה זו הייתה בהתחלה נחלת הפליטים והבוהמה אך בהמשך הפכה להיות נחלת הכלל.

הכלים בהם השתמשו כללו: בוזוקי (תלת מיתרי) להבדיל מזה של ימינו שבו יש ארבעה מיתרים, בגלמה (בוזוקי ננסי) ,בוזוקובגלמה, בוזוק, סאז כינור, סנטורי ועוד מספר כלים שכיום כמעט ולא בשימוש כגון חמת-חלילים יוונית, תוף יווני ועוד.

הרבטיקה התפתחה במקביל הן באיזמיר ביוונית והן בפיראוס על ידי מהגרי העבודה שהחלו להגיע מהכפר לעיר. זו נוצרה על רקע המגורים בשכונות עוני בשולי הערים באופן דומה להתפתחות הג'אז באמריקה. חיים אלו בשולי החוק הולידו מוזיקת מחאה שהייתה מוזיקת שוליים במשך שנים רבות בדומה למוזיקה המזרחית בישראל, רק כעבור שנים רבות עם כניסתם של מיקיס תאודוראקיס ומאנוס חג'ידאקיס לתמונה החלה המוזיקה לקבל לגיטימציה חברתית על ידי הזרם העיקרי בחברה ועל ידי הבורגנות היוונית. לא כל מלחיני הרבטיקה היו יוצאי טורקיה. Vasilis Tsitsanis ו Sotiria Bellou נולדו וגדלו ביוון ונשאבו לתוך האווירה הכללית Rosa Eshkenasi הגיעה ליוון במעמד מוכר כמוזיקאית ידועה ומפורסמת בטורקיה ולמרות המתח הפוליטי שבין שתי המדינות, אשכנזי נחשבת עד היום גם בטורקיה מולדתה וגם הוקלטה שם.

ב-1922, כאשר הסתיימה המלחמה בין יוון לטורקיה נעשה טרנספר ומיליון וחצי יוונים אשר חיו עד אז באסיה הקטנה הועברו ליוון. שם נפגשו אסכולות איזמיר ופיראוס וחיבורן יצר סגנון חדש במוזיקת הרבטיקו, אשר הכיל את שני הסגנונות.

[עריכה] המקצבים ברבטיקו

זבקיקו:במשקל תשעה רבעים 4+5
אפטליקו:במשקל תשעה רבעים 5+4
קרסילמה: במשקל תשעה שמיניות
קלמטינוס: במשקל שבע שמיניות
חסאפיקו: במשקל שני רבעים
ציפטטלי:במשקל ארבעה רבעים

[עריכה] הסולמות ברבטיקו (דרומוס)

סולמות הרבטיקו הינם מקאמים מזרחיים אשר הוסבו למערכת הצלילים המערבית (12 חצאי טון) בין הדרומוס הרבים ניתן למצוא את חיג'אז, חיג'אז כאר, פריוטיקוס, צבאח, חוזם, סיגח, ניהונד, עושק, ראסת.
במקור נוגנה מוזיקת הרבטיקו על ידי הרבטיס והקהל היה גם כן הרבטיס, מוזיקה זו לא נועדה לקהל הרחב אלא מתוך צורך חברתי אמיתי, מילות השירים סיפרו על האסירים בבתי הכלא, על סמים ועל אהבות נכזבות.

בשלב מאוחר יותר, בעקבות ציצאניס, הרבטיקו פנה יותר ויותר לקהל הרחב, נושאיו השתנו, בעקבות זאת איבד הרבטיקו את מהותו. עם זאת, הפך לפופולרי והבוזוקי שעד אז היה מזוהה עם סמים ובתי כלא הפך לאחד מסמליה של יוון כולה.
עד היום ניתן לשמע את מוזיקת הרבטיקו האמיתית באתונה ובמספר מקומות מועטים על ידי מוזיקאים ותיקים וצעירים אשר שומרים בקנאות על "אוצר" שירי הרבטיקו.