רוסודן, מלכת גאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רוסודן რუსუდანი
מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת
מטבע מתקופת שילטונה של רוסודן
שם מלא	רוסודן מלכת גאורגיה
תקופת שלטון	18 בינואר 1223 - 1245
קודמו	גיאורגי הרביעי לשה
יורש	דוד השישי נארין
בן זוג	מוחמד מוע'יס אוד-דין טורקאן שאח (סלג'וקי)
צאצאים	דוד השישי נארין וגורג'י חאתון
שושלת	שושלת בגרטיוני
אב	דוד סוסלן
אם	תמר המלכה
תאריך לידה	1194, בגאורגיה
תאריך פטירה	1245

רוסודן מלכת גאורגיה (גאורגית: რუსუდანი, רוּסוּדַני, 1194-1245) מבית בגרטיוני, הייתה מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת מ-1223 ועד 1245.

תוכן עניינים 1 חייה 2 נישואין וילדים 3 מקורות 4 הערות שוליים

[עריכה] חייה

רוסודן נולדה כבתם של תמר ודוד סוסלן, וירשה את המלוכה מאחיה גיאורגי הרביעי לשה, שמותו ב-18 בינואר 1223 סימל את תחילת סופו של תור הזהב בגאורגיה. רוסודן עצמה הייתה חלשה מכדי לשמר את הממלכה שהצליחו ליצור אבותיה.

בסתיו 1225, הותקפה הממלכה הגאורגית על ידי השאח החווארזמי ג'לאל אד-דין מינגבורנו (جلال الدین منکبرنی), שנרדף בידי המונגולים. הוא דרש בשחצנות מהשלטון הגאורגי לתמוך במלחמתו כנגד האימפריה המונגולית, ומשלא נתמלאה בקשתו הרס והחריב הרבה מכוחה ושיגשוגה של הממלכה הגאורגית, כשהוא מותיר את הממלכה ללא הגנה מול התוקפנות המונגולית. בקרב גארני, שנערך באותה שנה, תקף מינבורנו את ארמון המלכות בטביליסי, והמלכה רוסודן נאלצה להעתיק את הבירה לכותאיסי, כאשר טביליסי הושמה במצור. במהלך הקרבות עברה השליטה בחלקיה השונים של העיר מיד ליד. ב-9 במרץ 1226 כבש מינבורנו את טביליסי. מעל מאה אלף איש איבדו את חייהם כאשר נפלה העיר בידי החווארזמים. תושבי העיר נצטוו להמיר את דתם לאסלאם, ומשלא עשו זאת נטבחו.

בפברואר 1227 זכו הגאורגים ביתרון על מינגבורנו כאשר הוא הובס בידי השושלת האיובית בארמניה, כיום אהלט (Ahlat) בנפת ביטליס שבטורקיה, וכבשו בחזרה את טביליסי, אבל זמן קצר לאחר מכן נאלצו לנטוש את העיר. בדרכם שרפו את העיר והשאירו אחריהם אדמה חרוכה. לאחר מכן כרתה רוסודן ברית עם השליט הסלג'וקי של סולטנות רום ושליט חלאט. מאוחר יותר עיגנה את הברית בכך שהשיאה את בתה, גורג'י חאתון, לשליט של סולטנות רום, כאי חוסרווה השני. אולם הגאורגים הובסו בידי החוואריזמים, בקרב בולניסי, בשנת 1228, לפני שבעלי הברית הספיקו להגיע.

זמן קצר לאחר מכן, הופתעו החווארזמי על ידי המונגולים, שפלשו לגאורגיה בשנת 1235. כשהם מותשים מהפלישה החוואריזמית נכנעו הגאורגים לאימפריה המונגולית ללא התנגדות משמעותית. עד לשנת 1240 הייתה כל גאורגיה בשליטת המונגולים. הממלכה הגאורגית נאלצה לקבל את ריבונותו של החאן המונגולי בשנת 1242. רוסודן נאלצה להלות מס שנתי של 50,000 מטבעות זהב ולתמוך במונגולים בעזרת הצבא הגאורגי.

מתוך חשש כי אחיינה ^[1] דוד השביעי אולו יטען לכתר הגאורגי, השליכה אותו רוסודן לכלא, בחצר חתנה, הסולטן כאי חוסרווה השני, ושלחה את בנה דוד השישי נארין לחצר המנוגולית, כדי לקבל את הסכמתם להפוך אותו ליורש המוחלט ^[2] שלה. היא נפטרה בשנת 1245, כשהיא עוד ממתינה לחזרתו של בנה.

[עריכה] נישואין וילדים

בשנת 1224 היא נישאת לנסיך הסלג'וקי, מוחמד מוע'יס אוד-דין טורקאן שאח, נכדו של קיליג' ארסלן השני (قيليج ارسلان) שהמיר את דתו עם נישואיו. נולדו להם שני ילדים:

• דוד השישי נארין - יורשה
• גורג'י חאתון (תמר) - שנישאה לכאי חוסרווה השני, הסולטן הסלג'וקי של סולטנות רום, ועם מותו ב-1246 לסהיב פרוואן מוהי אד-דין

[עריכה] מקורות

• וילהלם באום (2007), רוסודני, בגרמנית

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ בנו של אחיה, גיאורגי הרביעי לשה
2. ^ יורש מוחלט (heir apparent) - מי שבעל זכות לרשת את הכתר, וזכות זו אינה יכולה להשתנות בעקבות הולדתו של יורש אחר