רומאנה קונטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
דומיין רומאנה קונטי ((Domaine de la Romanée Conti (DRC), היא חברה שבבעלותה המלאה או החלקית שמונה יקבים, ביניהם רומאנה קונטי, מטובי היינות בעולם. ואחד היינות היקרים בתבל. מצוי בכפר וון רומאנה בקוט דה נואי באזור בורגונדי שבצפון-מזרח צרפת. שטח הכרמים הוא 62.5 אקרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה
החברה היא בבעלות שלוש משפחות: ביז-לרואה (Bize-Leroy), דה וילן (de Villaine) ורוש (Roche). הידיעות העתיקות ביותר על דרי המקום הן אודות הנזירים של סן ויוואן (Saint-Vivant). ב-1512 שזיהו אותה בשם Le Cloux des Cinq Journeaux הם מכרו אותה ב-1584 תחת השם לה קרו דה קלו (Le Cros de Cloux) ל-Claude Cousin. אחיינו ויורשו Germain Danton מכר את האחוזה שוב ל-Jacques Venot ב-1621. בתו של Venot נישאה ל-Croonembourgאשר משפחתו שמרה על הכרמים במשך ארבעה דורות, עש שמכרוה לנסיך קונטי. רק ב-1651, כאשר הרס הרומנים ממשמש ובא, נקראו היקבים "לה רומנה" (La Romanee).
הנסיך קונטי רכש את האחוזה ב-18 ביולי 1760, אז היא מתועדת בארכיונים של הנזיר אבה דה סן ויוואן (Abbe de St.-Vivant), ומתייחסים אליהם כ"יינות של רומאנה". קונטי זכה בנכס לאחר שהתמודד על קנייתו מול מספר קונים, ביניהם מאדאם פומפדור, שהייתה פילגשו של לואי החמישה עשר. במאה ה-18 היה בבעלות הנסיך קונטי, ששמר את כל תוצרתו לתוצרת פרטית.
היקב הולאם במהפכה הצרפתית והועמד למכירה פומבית ב-1794. הייתה זו הפעם הראשונה שנקבו בשם רומאנה קונטי. רומאנה קונטי נקנתה על ידי Julien Ouvard ב-1819 ונמכרה על ידי יורשיו ב-1867 לנגוסיאן מסנטניי דיבו בלושה (Jacque-Marie Duvaut-Blochet's), שהיה התשיעי בשושלת ייננים שתחילתה במאה ה-13 ויורשיו היו משפחת דה וילן.
ב-1911 התמנה Edmond Guidon de Villaine למנהל האחוזה והוא אביו של אובר דה וילן (Aubert de Villaines), בן הבעלים והיינן הנוכחי, שהוא צאצאו של דיבו בלושה, הוא מכר ב-1942 חצי מבעלותו ל-DRC בבעלותו של חברו אנרי לרואה (Henry Leroy) נגוסיאן מ-Auxerey-Duresses. במהלך השנים משפחת דובו בלושה בנתה כרם גדול בכללם חלק מאשזו, גראן אשזו, רישבור וחלק מלה טאש, הנודע כ- Les Gaudichots.
ב-1933 יתרת לה טאש נקנתה ממשפחת Liger Belair. כן נקנתה חלקה זעירה של לה מונראשה 0.67 הקטאר ו-1.6 אקרים בשלוש חלקים בין 1963 ל-1980. החברה חתמה על חוזה לשנים רבות לגדל ולייצר את חלקת יינות רומאנה סן ויואן שבבעלות Domaine Marey-Monges והם רכשו את החלקה ב-1988. החברה מכרה חלק מאשזו וגראן אשזו למרות שהם ממשיכים לעשות מהם יין. החברה מכרה גם יקבים נוספים בבעלותה בכפר וון רומאנה ובחלקת באטאר מונראשה (Batard-Montrachet).
לאנרי לרואה שתי בנות, לאלו ופאולין, שמחזיקות בחלק שווה מן האחוזה. בעלות משפחת דה וילן (de Villaine) נחלקת בין 10 צאצאי המשפחה.
אין בעולם עוד יין שאופפת אותו הילה כמו רומאנה קונטי. על היין לבדו נכתבו ספרים רבים. לפני כמה שנים רצתה קבוצת משקיעים יפנית לרכוש את האחוזה, דבר שעורר ויכוח קולני בפרלמנט הצרפתי, עד שלבסוף שר החקלאות אנרי נאלה הטיל איסור על המכירה.
[עריכה] עשיית היין ואיכות היינות
הטרואר. אדמת רומאנה קונטי היא בעומק של שישים סנטימטרים ומשופעת באבן גיר וחמישים אחוזים מהאדמה היא טיט, המעניקים לקרקע יכולת ניקוז מים מושלמת. הדבר המיוחד בקרקע היא יכולתה להעניק את מידת הניקוז הנאותה. הנסיך קונטי הביא לאחוזה בשנים 1886/1887 כ-800 עגלות עמוסות באדמת חומר.
יינות רומאנה קונטי המיוצרים מענבי פינו נואר, האופיינים לבורגונדיה ושרדונה, הכרמים מטופחות באופן ביודינאמי מאז שנות השמונים. גילן הממוצע של הגפנים הוא 45 שנים. כולם מיושנים בחביות עץ אלון חדשות מהסביבה ומבוקבקים באחוזה. שומרים על גידולים נמוכים וטיפוח גפן פדנטית.
באורח נס לא נפגעו הכרמים ממגפת הפילוקסרה, שהשחיתה את יקבי אירופה במאה שעברה. עד 1945 היו בחלקה גפנים שניטעו 600 שנים קודם, ולבסוף הפילוקסרה היכתה באיחור של עשרות שנים והורכבו לגפנים כנות חדשות. לכן ב-1947 החלו לטעת מחדש.
[עריכה] היינות השונים
עידית יינות העולם, רומאנה קונטי, יין אדום על טהרת עינב הפינו נואר, מתוך חלקה קטנטנה של 8.1 הקטאר, מנפיקה לשוק כמות זעירה של 5500 יינות מדי שנה.
יינות נוספים בבעלות החברה, שאף הם מבין המובילים בעולם: גראן אשזו מפיק עשרת אלפים בקבוקים, רישבור מוציא 13,000 בקבוקים. לה טאש מייצר 20,000 בקבוקים (שישנם מומחים כמו ג'נסיס רובינסון ורוברט פארקר המבכרים אותו על פני רומאנה קונטי), כולם יינות אדומים ממאה אחוזים העינב פינו נואר.
היין הלבן היחידי של DRC הוא לה מונראשה שממנו מפיקים 3,000 יינות בלבד, על טהרת העינב שארדונה. יינות נוספים בבעלות DRC הם האדומים אשזו, לה רומאנה ורומאנה סנט ויואן. 70% מן היינות מיועדים ליצוא מחוץ לצרפת. זהו יצרן היין היחיד בבורגונדיה שבבעלותו רק יינות מהדירוג הגבוה ביותר Grand Cru.
[עריכה] מקורות
- ענבר, אביטל. התענוגות של צרפת. תל אביב, אריה ניר מודן, 1997.
- פפירבלט, שלמה. עולם היין. כפר סבא, אריה ניר, 2002.
- 2004 ,Domine, Andre. Wine. Germany, Konemann
- Larousse Gastronomique, Head Gastronomic Comitee Joel Robuchon, Clarkson Potter Publishers Random House, New York, 2001
- Larousse Pocket Encyclopedia of Wine, Larousse, Paris, 1996.
- Parker, Robert M. Jr. Parker's Wine Buyers Guide, Sixth Edition, New York, Simon and Schuster, 2003.
- Parker, Robert M. Jr. The World's Greatest Wine Estates, New York, Simon and Schuster, 2005.
- Robinson, Jancis. The Oxford Companion to Wine. Second Edition. Oxford, Oxford University Press, 1999.
