רוטונדה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוטונדה הוא מבנה, או חלק ממבנה, הבנוי בצורה של גליל. מבני רוטונדה מתאפיינים בסימטריה כללית לכל הכיוונים ובתכנון מרכזני המציב את מרכז חלל הרוטונדה כמקום החשוב ביותר. כלפי חוץ, מעצם היותו של המבנה עגול, יחס המבנה אל סביבתו הוא זהה לכל הכיוונים והוא הופך לצורה העומדת במפני עצמה ומרמזת על חשיבותו.
לרוב, מבני רוטונדה מקורים על ידי כיפה או גג חרוטי המדגיש את מרכזיותו של המבנה.
מבני רוטונדה, העומדים בפני עצמם במרכז שטח כלשהו החלו להופיע באופן מינורי כמקדשים יווניים בתקופת יוון העתיקה אך הם היו נדירים. האדריכלות הרומית עשתה שימוש נרחב ברוטונדות, ובצורות מעגליות בכלל, כחלק מפיתוח שפה אדריכלית חדשה שצמחה בזכות המצאת הקשת. השימוש ברוטונדות, במיוחד כמקדשים, התאים לצורת הפולחן הדתי של הרומאים אשר בה פוזרו פסלים במעגל שסביב מרכז החלל וקידשו את מרכז המבנה, כדוגמת הצורה של הפנתיאון ברומא. שימוש זה היה נפוץ למדי גם באדריכלות הביזנטית, על אף שהיה מדובר במבנים נוצריים בהם צורת הפולחן היא בכיוון מסוים לאורך החלל.
בניית רוטונדות הייתה פופולרית מאוד בתקופת הרנסאנס האיטלקי. אדריכלי הרנסאנס אהבו במיוחד לבנות רוטונדות בשל היחס המיוחד שנוצר בין המבנה וסביבתו הטבעית. מעבר למבני רוטונדה שנבנו בפועל, מבני רוטונדה הוצגו פעמים רבות כחלק מקומפוציה של ציורי רנסאנס כדוגמת הציור "נישואי מרים" (המוצג להלן) ו"ישו מעניק את מפתחות השמים לפטרוס".
השימוש המודרני במושג נעשה גם עבור חלקי או אגפי מבנים עגולים המקובלים מאוד בשלל סגנונות בנייה.
 מפייטו "סן פייטרו אין מונטוריו" שברומא שתכנן דונטו ברמנטה |
 האקדמיה למוזיקה בשטוטגרט, שתכנן ג'יימס סטרלינג בסגנון סגנון פוסט-מודרני |
 אנדרטת ג'פרסון אליה מחובר גמלון בצד אחד, בדומה לפנתיאון, המדגיש את אחד מצדדיה של הרוטונדה. |
 רוטונדה קטנה במרכז בית חיים ויצמן המשמשת כחדר מדרגות מרכזי. |
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוטונדות |
