רוברט קאהן (מלחין)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט קאהן (גרמנית: Robert Kahn, נולד ב-21 ביולי 1865 במנהיים, נפטר ב-29 במאי 1951 בבידנדן, קנט, אנגליה) היה מלחין ופסנתרן יהודי-גרמני ומורה למוזיקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
קאהן היה אחד משבעה ילדים, שנולדו לאחת המשפחות העשירות והנכבדות ביותר של בנקאים וסוחרים בגרמניה של אותם ימים. בשנת 1882 נכנס קאהן לבית הספר המלכותי הגבוה למוזיקה בברלין, שם למד בשלוש השנים הבאות. בשנת הלימודים 1885-1886 המשיך בהכשרתו המוזיקלית בהדרכת יוזף ריינברגר במינכן. בביקור בווינה בשנה שלאחריה, פגש קאהן את המלחין יוהנס ברהמס והתיידד עמו. על פי השמועה, הציע ברהמס לקבל את קאהן כתלמידו. קאהן היה ביישן מכדי לקבל את ההצעה, אך המוזיקה של ברהמס תטביע את חותמה על סגנון הלחנתו לכל אורך הקריירה שלו.
אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי, עבד קאהן כמלחין עצמאי בברלין עד 1890. בשלוש השנים הבאות עבד כפסנתרן חזרות בתיאטרון העירוני בלייפציג. כמי שהתמנה למרצה לקומפוזיציה באלמה מאטר שלו בשנת 1894 היה קאהן אחראי להכשרת כמה מן המאורות הגדולים של המוזיקה הקלאסית במאה ה-20. בין תלמידיו הפורסמים הפסנתרן וילהלם קמפף, המנצח פרדיננד לייטנר, המלחין גינתר רפאל והכנר קרל קלינגר.
בשנת 1916 נבחר קאהן לאקדמיה הפרוסית לאמנויות, חברות שבה החזיק עד 1934, כאשר המשטר הנאצי פקד עליו להתפטר בשל יהדותו. הממשלה גם אסרה להוציא לאור ולבצע את המוזיקה שלו. הגבלות אלה הניעו אותו לעזוב בשנת 1936 את גרמניה ולפנות לאנגליה, שם עשה את חמש-עשרה השנים האחרונות לחייו באלמוניות יחסית. קאהן והמוזיקה שלו נשכחו כמעט לגמרי מאז מלחמת העולם השנייה, אך הם מתחילים להתגלות אט אט מחדש למוזיקאים ולקהל, כמו שקרה למלחינים רבים אחרים של "מוזיקה מנוונת", נרדפי המשטר הנאצי וקורבנותיו.
[עריכה] יצירותיו
קאהן חיבר בשפע לרפרטואר הקאמרי, בסגנון אינטימי ולירי, המזכיר את מנדלסון, שומאן וברהמס. כמו ברהמס גיבורו, נמנע מן ההשתפכות הרגשית של שלהי הרומנטיקה. יצירותיו כוללות שתי רביעיות מיתרים, שלוש רביעיות פסנתר, חמש שלישיות פסנתר, שתי סונאטות לכינור, שתי סונאטות לצ'לו, כמה יצירות כוראליות ומספר רב של לידר. יצירותיו היחידות לתזמורת הן הסרנדה Aus der Jugendzeit ("מן הנעורים") (1890) ו-Konzertstück ("קטע קונצרטנטי") לפסנתר ותזמורת במי במול מינור, אופוס 74 (1920).
קאהן הוזמן לעתים קרובות לחבר יצירות לכמה מן הנגניםפ המעולים ביותר, ששגשגו בעשורים הראשונים של המאה ה-20. את הסונאטה לכינור בלה מינור, אופוס 26 (1897) ביצע לראשונה הכנר יוזף יואכים, ואת רביעיית המיתרים הראשונה בלה מינור, אופוס 60 (1914) ביצעה לראשונה רביעיית יואכים. הנס פון בילוב ניצוח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין בבכורה העולמית לסרנדה התזמורתית של קאהן.
[עריכה] הערות שוליים
Erwin, Charlotte, and Levi, Eric "Robert Kahn", The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. S. Sadie and J. Tyrrell (London: Macmillan, 2001)
