רוברט סילברברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט סילברברג (באנגלית: Robert Silverberg) (נולד ב-15 בינואר 1935) הוא סופר ועורך אמריקאי-יהודי. נודע בעיקר בשל ספריו, סיפוריו הקצרים, ועריכת מקבצי סיפורים קצרים בסוגות המדע הבדיוני והפנטסיה.
רוברט סילברברג היה מועמד לפרס הוגו ופרס נבולה יותר מכל סופר מדע בדיוני אחר, ופרסים אלה מעטרים את הקריירה שלו לכל אורכה.
למרות שהתפרסם בעיקר בתחום המד"ב, סוגה זו מהווה רק חלק מכתיבתו. תחומי עניין נוספים כגון היסטוריה, ארכאולוגיה ומין מהווים כארבעים אחוזים מסך הספרים שכתב.
תוכן עניינים |
[עריכה] כתיבה
[עריכה] כללי
רוברט סילברברג התחיל את הקריירה שלו בגיל צעיר מאוד (14) וכתב סיפורים קצרים לכתבי עת מד"ב. בגיל 20 פרסם את ספרו הראשון "Revolt on Alpha C" והספר המפורסם וזוכה השבחים נתיב ההתנגשות אשר יצא לאור בשנת 1961, נכתב (לדברי הסופר) כשהיה בן 22.
בז'אנרים מד"ב, פנטסיה, מיסתורין ואימה כתב סילברברג יותר מ-100 ספרים וכ-450 סיפורים קצרים על פני תקופה של כ-50 שנה. פוריותו הגיעה לשיא בשנות השישים בהן ההספק היה כשני מיליון מלים לשנה. הוא היה מבוקש ומחוזר על ידי עורכים וכדי שלא לגרום לרווית-יתר של השוק, נאלץ רוברט סילברברג לכתוב תחת מספר שמות בדויים. רוברט סילברברג ידוע גם בשל סיפורי המיסתורין והאימה הרבים שכתב ובשנת 1986 הוא הגיש פרק בתוכנית הטלוויזיה "אזור הדימדומים" אשר כלל את סיפורו To See the Invisible Man (נכתב ב-1963).
בשנת 1990 חבר לאייזק אסימוב להרחבת סיפורו הקצר של אסימוב, "שקיעה", לנובלה. כמו כן כתבו השניים את "ילד האתמול", (1991) המבוסס גם הוא על סיפור מאת אסימוב The Ugly Little Boy. שיתוף פעולה שלישי הוא הספר "האדם הפוזיטרוני" (1992) שגם הוא הרחבה של הסיפור הקלאסי של אסימוב The Bicentennial Man.
[עריכה] פרסים
- 23 פעמים היה רוברט סילברברג מועמד לפרס הוגו וזכה בו 4 פעמים.
- 15 פעמים היה מועמד לפרס נבולה וזכה בו 5 פעמים.
[עריכה] תחומים אחרים
אהבתו לתחומים אחרים כגון היסטוריה וארכאולוגיה הניבה מספר רב של ספרים בנושאים אלה.
- בין השנים 1961-1975 כתב כ-25 ספרי היסטוריה וארכיאלוגיה תחת שמו האמיתי.
- בין השנים 1964-1967 כתב ארבעה ספרי היסטוריה תחת שם העט ווקר צ'פמן.
בין ספריו הלא בדיוניים נמצא גם הספר If I Forget Thee, O Jerusalem: American Jews and the State of Israel, אשר פורסם בשנת 1970.
תחת שם העט "דון אליוט" או "אליוט" פרסם גם מספר גדול (כ-20) של ספרי פורנוגרפיה רכה בין השנים 1960-1973. גם סיפורים קצרים בנושא זה הופיעו במגזינים כמו "פלייבוי" תחת שמות עט שונים. שני ספרים העוסקים בעצות לחיי מין כתב תחת שם העט אל.טי.וודוורד בשנים 1962 ו-1967.
כמו כן כתב סילברברג ספרים לנוער, כ-30 ספרים בין השנים 1960-1972 בנושאים שונים כגון היסטוריה ופרה-היסטוריה, ארכאולוגיה, חיים תת ימיים, גאוגרפיה, מדע, היסטוריה של הרפואה וטבע.
[עריכה] חייו של הסופר
רוברט נולד למיכאל והלן סילברברג ברובע ברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. בהיותו ילד קרא סילברברג ספרים ברעבתנות, בעיקר מדע בדיוני, וחשיפתו לתחום זה פתחה בפניו עולם ומלואו. על כך הרגיש סילברברג שעליו לתרום חזרה לתחום זה.
בשנת 1955, תוך כדי לימודים לתואר הראשון עבר לגור סילברברג בדירה בניו יורק בשכנות עם סופר המד"ב המבוסס רנדל גארת' ובשכנות עם הארלן אליסון. קירבה זו הקפיצה את הקריירה הספרותית של סילברברג מאחר ורנדל גארת' הציג את סילברברג בפני עורכים, וכתיבה משותפת נולדה עם כל אחד מהם.
סילברברג וגארת' נהגו לפרסם סיפורים תחת שם העט רוברט רנדל, ושלושה סיפורים משותפים הורחבו לכדי הספר The Shrouded Planet.
בשנת 1956 סיים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת קולומביה בספרות אנגלית, ולא פסק מלכתוב בזמן זה. בשנה זו זכה בפרס הוגו לסופר הצעיר המבטיח ביותר, והוא רק בן 21. לאחר סיום לימודיו הוא הפך לסופר במשרה מלאה.
בשנות ה-50 יצאו תחת ידיו של סילברברג מאות סיפורים לכתבי עת מדע בדיוני. בזמן השפל במכירת סיפורי מד"ב בשלהי שנות ה-60 עשה סילברברג תפנית והחל לכתוב ספרות לא בדיונית לנוער, קריירה אותה מכנה סילברברג למכובדת יותר. תוך מספר שנים הוכר סילברברג כאחד מן היוצרים המוצלחים בספרות הלא בדיונית בשל ספריו בנושאים כמו אנטארקטיקה, מצרים העתיקה, תוכנית החלל של ארצות הברית והיסטוריה רפואית.
כאמור לעיל בתחילת שנות ה-60 כתיבתו הייתה פורייה מאוד וקצב זה הואט באמצע שנות ה-60 בעיקר משתי סיבות: בעיה פיזית של בלוטת התריס (פעילות יתר) עקב עבודה מאומצת, ושריפה שהייתה בביתו בשנת 1968 אשר לדבריו של הסופר "ייבשה, ככל הנראה לתמיד, את מירב האנרגיה יוצאת הדופן שאיפשרה לי לכתוב לפחות כתריסר ספרים משמעותיים לשנה". למרות זאת, דווקא בשנים אלה (סוף שנות ה-60) החל לכתוב סילברברג מדע בדיוני מעמיק יותר וכפי שנאמר עליו "בשנת 1965 סילברברג הניח בצד את הצעצועים והחל לכתוב ספרות אמיתית"; הסיפורים קיבלו זוויות ראיה פסיכולוגיות, פילוסופיות וחברתיות.
בתקופה זו סילברברג וסופרי מד"ב אחרים אשר כינו עצמם The New Wave ניסו לפרוץ את הנוסחאות המקובלות של המד"ב ולשכלל את שיטות הכתיבה של הספרות המודרנית. כך יצאו לאור הספרים "תחנת הוקסביל", "כנפי לילה" ו"למות מבפנים" והוא מצא גישה ייחודית משלו למד"ב, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת סגנון הכתיבה.
למרות שספריו זכו בפרסים, המכירות ירדו. קוראים פנו אליו בשאלה "למה אתה כותב ספרים כל כך מדכאים?". בהתחלה היה מופתע מדעת קהל זו אך הבין במהרה ש"משהו אינו כשורה". בשנת 1975 רוב הספרים הראויים של סילברברג יצאו מהדפסה ובנקודה זו הודיע סילברברג על פרישה מכתיבת מד"ב.
סילברברג לא כתב מד"ב במשך כארבע שנים ותחת זאת הקדיש את רוב זמנו לגינה אשר בביתו בקליפורניה. אבל בשנת 1978 הוא נדחף חזרה לכתיבת מד"ב בעקבות פרידה מאשתו הראשונה, פרידה אשר הובילה למצב כלכלי ירוד וכדי לשפר מצב זה הוא "כתב רק עוד ספר אחד". ספר זה הוא הראשון מסדרת ספרי מאג'יפור Lord Valentine's Castle, סידרה המערבבת בתוכה אלמנטים של מד"ב ופנטסיה אפית.
בשנת 1986 התגרש סופית מאשתו הראשונה ונישא שנית שנה לאחר מכן לקארן הבר, אף היא סופרת מד"ב. ההצלחה של סידרת מאג'יפור החזירה את סילברברג לחיי הכתיבה, ולמרות שהצהיר שלא יכתוב המשכים לספר הראשון בסידרה, הוא חזר בו (כיום הסידרה כוללת עשרה ספרים). ג'קי קסאדה מ-Library Journal כתב על סילברברג "הוא מצטיין באיזון בין דמויות חזקות ועלילה מורכבת כדי להשיג דוגמה נדירה של פנטסיה אפית מסופרת בדיוק של מדען".
בהקדמה שכתב סילברברג ל-Galactic Dreamers: Science Fiction as Visionary Literature הוא מסביר את ששאף להשיג בעבודתו: "להראות לקורא משהו שמעולם לא היה מסוגל לראות בעיניו, משהו מוזר וייחודי, משהו יפה שגורם אי נוחות, משהו שימשוך לכמה רגעים את הקורא מעבר לגבולות המוכרים לו וימקם אותו במרחב היקום, יתן לו לרגע תוסס אחד תחושה שהוא שותף למרקם החלל והזמן וישאיר אותו שונה לתמיד, בעל מודעות רחבה יותר". יחד עם אשתו השנייה קרן הבר כתב סילברברג ספר אחד (The Mutant Season) בשנת 1989, והיא עזרה לו לערוך סיפורים קצרים, על כך מודה לה מקרב לב סילברברג בהקדמה לאוסף האגדות שערך (Legends 1,2,3) המכיל 11 אגדות פנטסיה.
רוברט סילברברג מתגורר כיום בסן פרנסיסקו והוא פעיל בפורום קוראי יצירותיו אשר ביאהו!.
[עריכה] ביבליוגרפיה
(ספרים שזכו לתרגום עברי)
[עריכה] מד"ב ופנטסיה: כללי
(הספרים מופיעים על פי סדר הופעתם במקור)
- הגזע האבוד של המאדים - לדורי - בתרגומה של איזבלה פולץ
- נתיב ההתנגשות - רמדור 1980 - בתרגומו של שלמה גונן
- תחנת הוקסביל - כתר 1980 - בתרגומו של עמנואל לוטם
- האיש במבוך - זמורה ביתן 1979 - בתרגומו של שלמה גונן
- כנפי לילה - עם עובד 1977 - בתרגומו של יוסף כרוסט
- על פני מיליארד שנה - זמורה ביתן 1983 - בתרגומו של ישעיהו לויט
- עת תמורות - מעריב 1981 - בתרגומו של יוסף כרוסט
- ספר הגולגולות - לדורי - בתרגומה של נוגה ברוקס
- למות מבפנים - ש. פרידמן 1981 - בתרגומה של שרונה עדיני
- חגיגת דיוניסוס - רמדור - אורי שלגי 1980
- גילגמש המלך - עם עובד 1990 - בתרגומו של אריה חשביה
- טום המשוגע - עם עובד 1987 - בתרגומו של עמנואל לוטם
- כוכב הצוענים - עם עובד 1989 - בתרגומו של עמנואל לוטם
- כתום החורף - עם עובד 1991 - בתרגומה של דורית לנדס
- האביב החדש - עם עובד 1992 - בתרגומה של ירדנה גבתי
- שמים לוהטים בחצות - עם עובד 1995 - בתרגומה של ירדנה גבתי
[עריכה] סידרת מאג'יפור
- מסע להררי מאג'יפור - עם עובד 1997 - בתרגומו של יובל בן ענת
- קוסמי מאג'יפור - עם עובד 1998
- המקדש השביעי - סיפור קצר בתוך אגדות 1+2 בהוצאת אופוס
- פרסטימיון השליט - עם עובד 2003 - בתרגומו של גיא בן משה
- מלך החלומות - עם עובד 2004 - בתרגומו של גיא בן משה
[עריכה] שיתוף פעולה עם אייזק אסימוב
- שקיעה - הוצאת כתר, 1992, בתרגומו של עמנואל לוטם
- ילד האתמול, הוצאת כתר, 1993, בתרגומו של עמנואל לוטם
- האדם הפוזיטרוני, הוצאת כתר, 1998, בתרגומו של גידי נבו
[עריכה] מד"ב ופנטסיה: עריכה
- מבחר הסיפורת הבדיונית - עם עובד 1981 - בתרגומו של עמנואל לוטם
- אגדות 1+2 - אופוס
[עריכה] כללי
- הרפתקאות גדולות בארכאולוגיה - בעריכת רוברט סילברברג - הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ
