קרנף ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרנף ענק
מצב שימור
מצב שימור: נכחד (EX)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	†Hyracodontidae
תת-משפחה:	†Indricotheriinae
סוג:	†קרנף ענק
שם מדעי
Indricotherium transouralicum

קרנף ענק (שם המדעי: Indricotherium transouralicum או Baluchitherium grangeri) הוא סוג נכחד של יונקים ענקיים דמויי קרנף, המשתייכים למשפחת ה-Hyracodontidae. מאובנים של הקרנף הענק התגלו בחלקים רבים של אסיה: קזחסטן, פקיסטן, הודו, מונגוליה וסין. הסוג התקיים מאמצע תקופת האוליגוקן ועד תחילת תקופת המיוקן, פחות או יותר לפני 30 עד 20 מיליון שנה, כאשר אזור אסיה היה מכוסה בצמחיה סובטרופית עשירה.

הקרנף הענק הוא היונק היבשתי הגדול ביותר הידוע למדע, ככל הנראה גדול אפילו מהמינים הגדולים ביותר של ממותה (אם כי יתכן שהמינים הגדולים יותר של ממותה, כמו ממותת הערבה, התקרבו אליו בגודל ובמשקל). גובהו של בוגר עד הכתף מוערך ב-5-5.5 מטר, גובה הראש כשהוא מורם כ-7.5 מטר, אורכו הכולל כ-8 מטר ואורך הגולגולת 1.35 מטר. קיימות הערכות שונות לגבי משקלה של החיה, אך ההערכות הריאליסטיות והאמינות ביותר נעות ממעל 10 טון ועד כ-20 טון.

הקרנף הענק היה אוכל עשב. הוא היה מסיר עלים מעצים באמצעות שיניו העליונות דמויות החטים, שהיו מכוונות כלפי מטה והסתירו את שיניו התחתונות, אשר היו מכוונות לפנים. גולגולתו הייתה ארוכה, נמוכה וחסרת קרן, מצוידת בעצמות אף ומצח קמורות. שיניו הקדמיות הצטמצמו לכדי זוג יחיד של שיניים חותכות בכל אחת מהלסתות, אשר גודלן וצורתן החרוטית שיוו להן מראה של חטים קטנים. שפתו העליונה הייתה ללא ספק בעלת כושר תנועה גדול. הצוואר היה ארוך מאד וחזק והגפיים דמויות העמודים היו ארוכות ועבות. כל התכונות הללו מצביעות על כך שהוא היה נוהג ללחך עלים וענפים קטנים של עצים ושיחים גדולים.

משמעות השם Paraceratherium הוא "חיה כמעט בעלת קרן" ביוונית עתיקה, והוא מציין את העובדה שהחיה אמנם הייתה ללא קרן, אולם היא מקורבת לקרנף. השם Indricotherium קשור ליצור מיתולוגי רוסי בשם "אינדריק", שנחשב ליצור החזק ביותר ואבי כל החיות. משמעות השם Baluchitherium הוא "החיה של בלוצ'יסטן", כיוון שבפרובנציה מערבית זו של פקיסטן הוא התגלה לראשונה.

[עריכה] טקסונומיה ומינים של הקרנף הענק

למרות הבחנה די ברורה ברמת המין, קיימים חוסר ודאות וחוסר הסכמה באשר לרמת הסוג. הקרנף הענק תואר לראשונה על ידי פורסטר קופר (Forster Cooper) בשנת 1911, אשר תיאר את הסוג Baluchitherium לראשונה בשנת 1913. הסוג Indricotherium תואר לראשונה על ידי בוריסיאק (Borissiak) בשנת 1915. המונח Baluchitherium נחשב בימינו כמילה נרדפת ל-Paraceratherium או ל-Indricotherium.

עם זאת, הייתה מחלוקת בשאלה האם Indricotherium הוא סוג מובחן מ-Paraceratherium. לוקאס (Lucas) וסובוס (Sobus), בסקירתם משנת 1989 על תת המשפחה Indricotheriinae (ראו הפניה למטה), טוענים שמדובר במילה נרדפת, ומתייחסים אל ההבדלים בין השניים כהבדלים ברמת המין לכל היותר, וייתכן אף שהם תוצאה של דו-צורתיות (dimorphism) בתוך מין יחיד, כשה-Indricotherium הגדול והחסון יותר הוא כנראה הזכר וה-Paraceratherium הרזה יותר, הוא למעשה הנקבה. עם זאת, חוקרים אחרים מטילים בכך ספק, בעיקר בשל פירוש ההבדלים בצורת הגולגולת. אפילו אם יסתבר שאכן מדובר בשני סוגים שונים, עדיין הם יהיו דומים מאד בגודל ובמראה.

אם מחשיבים את השניים כסוג אחד, הרי ש-Indricotherium יהפוך לכינוי זוטר של Paraceratherium, משום שלפי עיקרון הבכורה של מיון עולם הטבע, הפרסום הראשון, ולכן השם התקף הישן ביותר, מקבל עדיפות.

כאן אנחנו הולכים בעקבות לוקאס וסובוס, אשר מתייחסים ל Indricotherium, Baluchitherium, Thaumastotherium Forster Cooper, 1913a, Aralotherium Borissiak, 1939, and Dzungariotherium Xu and Wang, 1973 ככינויים זוטרים ל Paraceratherium.

לוקאס וסובוס מזהים ארבעה מינים נפרדים של Paraceratherium. מין נוסף (P. zhajremensis) הוסף באופן זמני. המינים הם:

• Paraceratherium bugtiense ‏(Pilgrim, 1908), מתחילת תקופת המיוקן בפקיסטן, הוא המין המאפיין (הראשי) של הסוג Paraceratherium. כינוי זוטר למין זה הוא Baluchitherium osborni Forster Cooper, 1913a. הוא נמצא לראשונה בתצורות צ'ירווטה (Chitarwata) בגבעות בוגטי (Bugti) אשר בבלוצ'יסטן (Balochistan), שעל שמה הוא קרוי.

• Paraceratherium transouralicum ‏(Pavlova, 1922). ידוע גם כ-Indricotherium transouralicum. זה המין הידוע והנפוץ ביותר. ידוע שחי מתקופת האוליגוקן האמצעית ועד המאוחרת בקזחסטן, במונגוליה ובמונגוליה התיכונה שבצפון סין. לוקאס וסובוס מתארים את המינים הבאים כשמות נרדפים למין זה: Baluchitherium grangeri Osborn, 1923, Indricotherium asiaticum Borissiak, 1923, Indricotherium minus Borissiak, 1923.

• Paraceratherium zhajremensis ‏(Osborn, 1923) מסוף האוליגוקן או תחילת המיוקן במזרח קזחסטן.

• Paraceratherium orgosensis ‏(Chiu, 1973) הוא המין הגדול ביותר. שיניו גדולות לפחות ברבע מאלה של P. transouralicum (ראו Lucas and Sobus p.363/fig.19.2). הוא ידוע מאמצע ועד סוף האוליגוקן משינג'יאנג, אשר בצפון מערב סין. הכינויים הנוספים הם: Dzungariotherium orgosensis Chiu, 1973 וכן שניים הנקראים על שם גולגולת נפרדת: Dzungariotherium turfanensis Xu & Wang, 1978 ו Paraceratherium lipidus Xu & Wang, 1978. אף על פי שקיימות כמה ואריאציות בפרטי פרופורציות בין הגולגלות, (אולי בשל הבדלי מגדר), כולן נמצאו בקרבה גאוגרפית זו לזו, ובכולן הטוחנות העליונות הראשונה והשניה הן בעלות מבנה דומה (המשפט האחרון צריך להיות מתורגם טוב יותר על ידי מומחה).