קרב עמק הבכא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרב עמק הבכא הוא קרב בלימה קשה שהתנהל בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים בין כוחות שריון של צה"ל מגדוד 77 של חטיבה 7 בתוספת כוח מחטיבה 188 כנגד כוחות שריון סורים גדולים שניסו לפרוץ לצפון רמת הגולן כחלק מהמתקפה הסורית לכיבוש רמת הגולן.

הסורים ניסו לפרוץ תוך שימוש בחי"ר, ארטילריה ומטוסים, ובלימתם בעמק הבכא תרמה לניצחון הישראלי לאחר כמה ימים.

[עריכה] תיאור מהלך הקרב

כוחות של השריון הישראלי תפסו את הרמפות החולשות על העמק שליד הר חרמונית. רוב הכוחות נימנו עם גדוד 77 של חטיבה 7 בפיקודו של אביגדור קהלני. כוחות אלו תוגברו ב 9.10.73 מדרום על ידי כוח מחטיבה 188 בפיקודו של יוסי בן-חנן. הכוח תפס את תל מחפי ואת רכס בוסטר התוחמים את העמק מדרומו. למרות הנחיתות המספרית מול הסורים, היה לשריון הישראלי יתרון טופוגרפי על העמדות שבמורדות הר החרמונית ועל רכס הבוסטר. הסורים ניסו בהתמדה לעלות דרך העמק הארוך והצר, שצורתו כצורת משפך. מן הרמפות והעמדות הגבוהות יכלו הטנקים הישראלים לראות את הטנקים הסורים עם עלייתם והגיעם לקו האש. נוצר מצב, שבו כל טנק סורי שהתגלה - טווח והושמד מיד.

מעבר לחיסרון המספרי של הצבא הישראלי מול הסורים, היו צריכים כוחות השריון הישראלים להתמודד עם קושי נוסף - לשמור על עירנות במהלך הקרב שנמשך 4 ימים ו-3 לילות. אומנם רוב הלחימה התרחשה במהלך היום, אך גם בלילה היו צריכים כוחות צה"ל להיזהר מכוחות חי"ר סורים חמושים בטילי סאגר ומטולי אר פי ג'י, וכן מהתקפות שריון ליליות של הסורים. כך נוצר מצב, שבו לא היה מספיק זמן וביטחון לשינה ללוחמים המותשים.

מבחינת המאמץ שאליו נדרשו לוחמי צה"ל, הגיע הקרב לשיאו הדרמטי כאשר נדרשו הטנקים לרדת מהרמפות לכיון צומת בר און לצורך תדלוק וחימוש. כאשר שבו הטנקים אל הרמפות, הם גילו כי הסורים ניצלו את היעדרותם והצליחו לעלות לגובה קווי הרמפות הצה"ליות, כך שלא נשלטו עוד על ידי קני התותחים של צה"ל. כתוצאה ממצב זה, בשילוב עם יתרונם המספרי של הסורים, חששו לוחמי צה"ל לחצות את 50 המטרים בינם לבין עמדותיהם.

כדי לשבור את הקיפאון שנוצר אצל חייליו, התייצב המג"ד קהלני חשוף בצריח שלו והורה להם ליישר אתו קו, תוך שהוא משמיע באוזניהם דברי עידוד, ונתן הוראה לנהג שלו לדהור קדימה אל הרמפות וכך סחף אחריו את כל מפקדי הטנקים לעשות כמוהו.

מנקודת שליטתם על העמק, סיכלו לוחמי צה"ל את ההתקפה הסורית, וכשהחלו להיראות סימני שבירה בצבא הסורי, עקב האבדות הקשות שספג, קיבלו כוחות צה"ל הוראה לנוע מזרחה והחל הכיבוש בשטח הסורי, שכונה "המובלעת".

את קרב עמק הבכא סיכם במילים קצרות, בפני אלה ששרדו את הקרב, מפקד אוגדה 36 רפאל איתן (רפול): "אתם הצלתם את עם ישראל". זאת מכיוון שאם היה נפרץ קו המגע, היו הסורים מצליחים להכניס מאות טנקים ונגמ"שים לצפון הגולן, ויחד עם נפילת דרום הגולן בימי המלחמה הראשונים היה נופל הגולן כולו בידי סוריה.

אביגדור קהלני, מפקד גדוד 77, קיבל את עיטור הגבורה על לחימתו בקרב זה.

שמו של הקרב, "קרב עמק הבכא" הוטבע בסידרת כתבותיו של רנן שור ב"במחנה" שפורסמו כחודש לאחר המלחמה.

[עריכה] לקריאה נוספת

• אביגדור קהלני, "עוז 77"
• רנן שור, "בחזרה לעמק הבכא", מוניטין המלחמה (אוקטובר 1983)