קלמן מגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלמן מגן (6 בנובמבר 1929 - 10 במרץ 1974), אלוף בצה"ל, מפקד אוגדה 252 במלחמת יום הכיפורים ולאחריה.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 שירות בצה"ל 1.2 מלחמת יום הכיפורים 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

קלמן מגן נולד בווינה שבאוסטריה. משפחתו עלתה ארצה והשתקעה בקריית חיים. הוא היה פעיל מנעוריו בארגון האצ"ל, עבר במסגרתו קורס מ"כים, נטל חלק במבצעי הארגון וישב במחנה המעצר בלטרון. לאחר הקמת המדינה הצטרף לצה"ל, לחטיבת גבעתי.

[עריכה] שירות בצה"ל

נקודות עיקריות במהלך שירותו הצבאי:

• בשנת 1948 התגייס לחטיבת גבעתי, שם התקדם ועבר קורס קצינים וקורס קציני קשר.
• עבר לשרת בחטיבת הצנחנים. שימש קצין קשר, מ"פ מפקדה וקצין ספורט בשל היותו ספורטאי מצטיין.
• מהצנחנים עבר לחטיבת גולני. בתקופה זו נשא אישה ונולדו לו בן ובת.
• בשנת 1955, בקרב על מוצבי א-צבחה שבאזור ניצנה הישראלי, פיקד על יחידתו במשך 3 שעות לאחר שנפצע בירכו, ופונה רק לאחר פינוי אחרון פקודיו. על כך קיבל את עיטור העוז.
• בשנת 1956, במהלך מלחמת סיני, שירת כקצין סיוע אוויר במוצב הפיקוד העליון. לאחר המלחמה ביצע הסבה לשריון.
• שירת כסמג"ד ומג"ד בגדוד 82.
• בשנת 1961 מונה למפקד קורס קציני שריון. אחרי כן מונה כקצין אג"ם במפקדת גייסות השריון.
• במהלך מלחמת ששת הימים שימש בתפקיד קצין אג"ם של הגיס ושל "אוגדת הפלדה".
• בשנת 1968 מונה למפקד חטיבת שריון (חטיבה 14), שאחת ממשימותיה הייתה החזקת קו התעלה.
• בקיץ 1970 מונה לסגן מפקד אוגדה בסיני והועלה לדרגת תת-אלוף.
• ביולי 1971 יצא ללימודים אקדמיים. כעבור שנה מינה אותו הרמטכ"ל למפקד המכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה.

[עריכה] מלחמת יום הכיפורים

בצהרי יום שני, 8 באוקטובר 1973, אמור היה האלוף אברהם (אלברט) מנדלר לפנות לקלמן מגן את מקומו בפיקוד על אוגדה 252. עם זאת, בצהרי יום שישי, 5 באוקטובר, הוכרזה כוננות בגזרה דבר ששיבש את המינוי. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר פיקד מגן על הגזרה הצפונית. לאחר שהאלוף אברהם (אלברט) מנדלר נהרג בקרבות בסיני מונה מגן למפקד עוצבת סיני (אוגדה 252) ביום 13 באוקטובר והועלה לדרגת אלוף בטקס קצר בחמ"ל הפיקוד. מגן שירת בעוצבה מאז הקמתה ונחשב למפקד מוערך, לכן עם הגיעו לפקד על העוצבה הצליח להחזיר את כוחות העוצבה לעשתונותיהם ולנסוך בהם ביטחון, למרות ששכלו את מפקדם. עם אוגדתו פרץ ב-18 באוקטובר אל מעבר לתעלת סואץ וסייע לכיתור הארמייה השלישית המצרית. הוא הגיע עם כוחותיו לנמל עדביה והתייצב על הקילומטר המאה ואחד מקהיר, על כביש קהיר-סואץ.

עם הרגיעה התמסר מגן לתנופת בנייה ושיקום. לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, בקילומטר המאה ואחד, נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, ולקליטת טנקים חדשים. ביום שבת 10 במרץ 1974, שבו נותר מגן במפקדה מצאו אותו חייליו לעת בוקר בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו.

הסופר ס. יזהר שהסתובב ברחבי סיני כמרצה באוגדה של מגן סיפר עליו:

	"בכל פעם שמגן מופיע באופק, האוהל נעשה פתאום גדול יותר, מואר יותר וסביבו שקט יותר וגם נוח יותר, ופשוט כולם יודעים שקלמן חזר, שהנה הוא כאן".

על שמו מחנה מגן סיירים המשמש כבית הספר לשריון

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סיפור חייו של קלמן מגן, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
• עיטור העוז שהוענק לקלמן מגן, באתר "בעוז רוחם" של אגף משאבי אנוש בצה"ל