קיס (פלג שייח'ים ערבים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: שם הערך לא ברור, הנושא לא ברור, הפתיח מבולבל וכך גם המשך הערך. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
קיס או ג'יוס, הוא פלג שייח'ים ערבים, אשר שלטו על האזורים הכפריים מדרום לירושלים. מוצאו של הפלג היה מהכפר ג'יוס שבשומרון, בו ישבה המשפחה לפני 700 שנה. היא עברה ליד הכפר כור, שם קיים עד היום המבצר של בני ג'יוס [1] .
במקביל פלג שייח'ים קיס היה פלג שייח'ים אחר בשם ימן. והם שלטו על - מצפון לירושלים.
השלטון העות'מאני קיימה שלטון מרכזי אשר התמקד בעיקר בתחומי הערים. השטח הכפרי של ארץ ישראל היה מחולק בין מושלי ה"קיס" לבין מושלי "ימן". בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19 הפכו הסכסוכים למלחמות פנימיות שכונו "מלחמות קיס וימן". אזורי המריבה העיקריים היו הרי חברון והרי השומרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] מוצא הפלגים
לפי מסורת קדומה שבטי ערב שבחצי האי ערב התפלגו בין שבטי הדרום (ימן) לבין שבטי הצפון (קיס). ערביי ישראל נהגו להתייחס עליהם.
[עריכה] שיטת השליטה
כל שייך שהיה שייך לאחד הפלגים שלט על כפרים אחדים. שטחו גבל בתחום הכפרים שהיו שייכים לשייך אחר. אחד הידועים מבין השייכים היה שייך מוסטפא אבו גוש, מהכפר אבו גוש של ימינו, אשר שלט בזמנו על האזור הכפרי מצפון ירושלים עד לשכם. ומשם הלאה שלט מושל אחר. יהושע ילין מגדיר זאת כך: "וממשלת אחד לא היית הנוגעת בממשלת חברו". היה שלום בין המושלים מאותו שבט. לא כן בין כלל שבטי ה"קיסייה" לבין כלל שבטי ה"ימנייה", שתגרות ומלחמות היו מנת חלקם."
"ממשלת ה"שייח'ים" על התושבים ועל רכושם הייתה ממשלת עריצים ובלתי מוגבלת." לכל מושל היה גדוד חיילים, פרשים על סוסים, מאנשי משפחתו וממקורביו. הם נהגו להטיל על התושבים מסים כראות עיניהם. הוקמו בתי סוהר שבהם נכלאו המסרבים לשלם את המס שהוטל עליהם. בבית הסוהר נאסרו בכבלי ברזל והולקו.
[עריכה] השלטון המרכזי
השלטון הטורקי נעזר בהם לשם גביית המסים. הם היו קבלני המס של השלטון המרכזי. כך היה המצב עד אמצע המאה ה-19. לאחר כיבוש הארץ על ידי מוחמד עלי בשנת 1840, הגיעו לארץ ישראל כוחות עות'מאנים מוגברים, השייכים הגדולים נתפסו ונכלאו.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מקור:שמעון דר
[עריכה] ראו גם
- משה ריישר בפרק הרב השחור מחברון - על השיח' עבד אל-רחמן (מדורה).
[עריכה] לקריאה נוספת
- יהושע ילין קנית אדמת מוצא בשנת תר"ך (1860) במאמר "גידול היישוב היהודי בירושלים 1834 - 1863, (בתוך) אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א, פרק י"ג
- שמעון דר, כפר כור - המבצר של בני ג'יוס, (בתוך) העורך : זאב ח. ארליך, שומרון ובנימין - כרך שני, הוצאת: מכללת יהודה ושומרון (קדומים- אריאל, מכון מחקר), המדרשה בארץ בנימין (מדרשה ליהדות עפרה) - קובץ מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית, ראובן מס - ירושלים, 1991
