קטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במשפטים, אדם שאינו בוגר מבחינת חוקית קרוי קטין (ידוע גם בשם צעיר). במדינות רבות (ובכללן ישראל) קטין הוא אדם מתחת לגיל 18. רוב המדינות מחוקקות חוקים המגנים על הקטינים, כגון חיסיון משפטי, וכל המדינות מלבד ארצות הברית וסומליה אישרו את אמנת זכויות הילד של האו"ם.

דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקי אינוס קטינה ובעילה אסורה בהסכמה; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך בחותם משותף מבוגר בחתימת מסמכים משפטיים (כגון חוזים), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בתי דין לעבריינים צעירים), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגנים מפני ניצול והתעללות.

חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו. יחד עם זאת, קיימות גם זכויות שאינן מוענקות לקטינים (כגון הזכות להצביע) ובכך מגביל החוק, למעשה, את זכויות הקטין.

ישנן סמכויות שיפוטיות המאפשרות הקניית זכויות לקטינים, בהן קטין היכול להוכיח כי הוא ראוי יכול לקבל זכויות השמורות בדרך כלל רק למבוגרים.

לא כל מגבלות הקטינים קשורות בהכרח לגיל ספציפי, אך המעבר מקטין למבוגר מוגדר בדרך כלל על פי הגיל בה אדם יכול להצטרף לחוזים. במאה ה-20, מרבית המדינות מאפשרות למעברים אלו להתקיים בגיל 18, אולם ישנן מדינות המאפשרות זכויות של מבוגר בגיל 16, ואחרות בגיל 21.