קורט בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורט בכר (12 בספטמבר 1909 - אוגוסט 1995), סוחר תבואות מצליח וראש המחלקה הכלכלית של האס אס, יליד המבורג. הצטרף למפלגה הנאצית ב-1934, בשנת 1939 היה קצין בחיל הפרשים של האס אס בפולין, נמנה עם "פלוגות המוות" אשר עסקו ברצח יהודים. בשנת 1943 קיבל אות הצטיינות- הצלב הגרמני מזהב, לאחר שנתיים נעשה שטאנדרטנפירהרר ועבר למטה האס אס בפולין.

בגיל 35, שנת 1944, הגיע להונגריה כקולונל אס-אס זמן קצר לאחר שנכבשה. תפקידו הרשמי היה לספק סוסים וציוד ליחידות הוואפן אס אס. במקביל מילא תפקיד מרכזי בהשתלטות האס-אס על הגדול והחשוב בתאגידים התעשייתיים בהונגריה, מפעלי מנפרד-וייס. בתמורה לרוב מניות התאגיד שעסק בתעשייה כבדה בייצור נשק, התחייב האס-אס לאפשר ל-47 משפחות יהודים ממשפחות בעלי התשלובת לצאת לפורטוגל.

ניהל את צד הפיננסי של עסקת 'סחורה תמורת דם' מול הוועד היהודי להצלה שפעל בהונגריה ובעיקר מול ישראל קסטנר ויואל ברנד. בעסקה הוצע להעביר את יהודי הונגריה אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני תמורת עשרת אלפים משאיות וסחורות. כתוצאה מהמשא ומתן, שאותו ניהל קסטנר, התירו הנאצים את יציאתה מהונגריה של רכבת ובה 1,684 יהודים שנבחרו על ידי קסטנר ועל ידי אוטו קומוי, יושב ראש ועד ההצלה. ברכבת היו בני משפחתו של קסטנר, חבריו, בעלי הון ששילמו עבור המסע ובעיקר חברי תנועות נוער שונות, בהן השומר הצעיר ועקיבא. קסטנר סבר כי רכבת זו תהווה תקדים ולאחריה תצאנה רכבות נוספות, אך תקוותו לא נתגשמה. במקום להגיע לארץ נייטרלית הגיעה הרכבת למחנה ברגן בלזן.

המשא ומתן על תוכנית ה"סחורה תמורת דם" המשיך להתנהל בין קורט בכר לבין נציגי הג'וינט והסוכנות היהודית, ובמהלכו שוחררו 318 מאנשי הרכבת באוגוסט 1944 ונשלחו לשווייץ, ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 אנשי הרכבת. באותה עת עצמה התנהלה השמדת יהודי הונגריה במלוא הקצב, וכחמש מאות אלף מביניהם נשלחו אל מותם באושוויץ.

בחורף 1944 - 1945 ביקר קסטנר בשווייץ, לצורך המשך ניהול המשא ומתן בין הג'וינט לבין קורט בכר, אך חזר מרצונו החופשי משווייץ הבטוחה לגרמניה, ונסע עם קורט בכר לברלין בנסיון להציל את שרידי היהודים שנותרו במחנות הריכוז.

"המחלקה הכלכלית" הייתה תואר לגרמנים שהועסקו בעקירת שיניי של יהודים מומתים, במשלוח שערות לגרמניה לתעשיית הכריות והמזרונים ובפיתוח שיטות עינויים.

לאחר המלחמה מסר קסטנר עדות בכתב בבית הדין הגרמני לדה-נאציפיקציה, שעסק בטיהור גרמניה ואוסטריה מאנשי המשטר הנאצי. בעדותו תיאר קסטנר באור חיובי את פעולתו של קורט בכר במסגרת מאמצי ההצלה (לפי התחייבות קודמת, בזמן המשא ומתן על ההצלה) ובכך עזר לו להיחלץ בשלום. זה היה הסעיף היחיד שבית המשפט העליון לא זיכה את קסטנר.