קורט אייזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורט אייזנר (14 במאי 1867 - 21 בפברואר 1919) מדינאי יהודי גרמני סוציאליסטי.

אייזנר נולד למשפחה יהודית בעיר ברלין בגרמניה. בצעירותו עבד כעיתונאי ומבקר תיאטרון, וכתב ביקורות לכמה עיתונים סוציאליסטים. בשנת 1917 היה בין מייסדי פלג שמאלי של המפלגה הסוציאל דמוקרטית, בשיתוף דמויות כיוליוס לבר וקרל קאוצקי. בשנת 1918 נידון למאסר על הסתתם של עובדי החימוש לשביתה. לאחר שחרורו מן הכלא המשיך בפעילות פוליטית שמאלית.

ב-7 בנובמבר 1918 הייתה גרמניה על סף תבוסה במלחמת העולם הראשונה והקייזר וילהלם השני היה על סף התפטרות.

אייזנר ניצל את ההזדמנות, ובראש כמה מאות תומכים נכנס אל מושב הפרלמנט הבווארי והכריז על "רפובליקה של הפועלים", ועל עצמו כראש הממשלה, תוך שהוא קורא למלך לודוויג לעזוב את בוואריה, ומסיים בכך את שלטונו בן מאות השנים של בית וויטלסבאך במדינה הבווארית. אייזנר הצהיר כי שלטונו יהיה שונה משלטונם של הבולשביקים ברוסיה, שכן יימנע מאלימות וישמור על הרכוש הפרטי. אייזנר היה יותר מבקר תיאטרון נאיבי מאשר מהפכן, ודיבר בנאומיו על "רפובליקה של פרחים". אירועים אלו הקדימו את כל האירועים המהפכניים האחרים בגרמניה באותה התקופה, ביניהם התפטרותו של הקייזר וילהלם השני, מינויו של פרידריך אברט לנשיא, וההכרזה על רפובליקת ויימאר.

לאחר כשלושה חודשים נערכו בחירות בבוואריה, ובהן הפסידה מפלגתו של אייזנר.

ב-21 בפברואר 1919, כאשר היה בדרכו אל הפרלמנט על מנת להגיש את התפטרותו, נורה על ידי קצין צבא ממוצא אריסטוקרטי בשם אנטון פון ארקו וואלי.

הרצח הפוליטי זיעזע את תושבי מינכן, הלוויתו של אייזנר נערכה ברוב עם, וכמאה אלף פועלים השתתפו בהלוויה. הפועלים הקימו מיד את הרפובליקה הסובייטית הבווארית. ב-1 במאי 1919 הובסו הפועלים על ידי חיילים ואנשי פרייקורפס (מיליציות של חיילים משוחררים בעלות גוון ימני קיצוני), וזו הפעם לאחר שפיכות דמים בה נהרגו קומוניסטים רבים. את "הרפובליקה הסובייטית הבווארית" ירשה ממשלה סוציאל דמוקרטית בראשותו של יוהאנס הופמן, אך זו הוחלפה כעבור חודשים אחדים על ידי הצבא, בממשלה ימנית קיצונית בראשות גוסטב פון קאהר.

מורשתו של אייזנר הייתה שונה לחלוטין משהתכוון. העובדה כי היה זה יהודי וסוציאליסט אשר פתח בשרשרת האירועים שהסתיימה בהכרזת רפובליקת ויימאר, שימשה היטב את התעמולה הנאצית והאנטישמית. רוח הרפאים של "הרפובליקה הסובייטית הבווארית" קצרת הימים רדפה את השמאל עוד ימים רבים, ושימשה הצדקה לכל העוולות שבעולם. אייזנר לא רק שהיה יהודי אלא גם נראה כסטריאוטיפ של האינטלקטואל היהודי - נמוך, ממושקף, ובעל זקן עבות.

בוואריה עצמה עברה בסופו של דבר לידי הימין, והחלו שנים של שלטון צבאי למחצה, שהיה חממה למיני רדיקלים אידאולוגיים, ובהם המפלגה הנאצית ואדולף היטלר.