קורבנות הנשיאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי השבטים קורבנות, ונתנו מתנות ללווים.
קורבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד יב בניסן בשנה השניה ליציאת בני ישראל ממצרים. ([ב'תמ"ט]) בהתחלה נתנו הנשיאים כקבוצה שש עגלות לנשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קורבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קורבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים:
| "קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה" | ||
| -- פרשת נשא, ספר במדבר, ז' | ||
קורבנות הנשיאים הוקרבו בשנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.
[עריכה] סדר הקרבת הקורבנות
- נחשון בן עמינדב - שבט יהודה - א' בניסן
- נתנאל בן צוער - שבט יששכר - ב' בניסן
- אליאב בן חלון - שבט זבולון - ג' בניסן
- אליצור בן שדיאור - שבט ראובן - ד' בניסן
- שלומיאל בן צורישדי - שבט שמעון - ה' בניסן
- אליסף בן דעואל - שבט גד - ו' בניסן
- אלישמע בן עמיהוד - שבט אפרים - ז' בניסן
- גמליאל בן פדהצור - שבט מנשה - ח' בניסן
- אבידן בן גדעוני - שבט בנימין - ט' בניסן
- אחיעזר בן עמישדי - שבט דן - י' בניסן
- פגעיאל בן עכרן - שבט אשר - י"א בניסן
- אחירע בן עינן - שבט נפתלי - י"ב בניסן
שבט לוי לא השתתף בחנוכת המשכן. המדרש מספר שאהרון הכהן, נשיא שבט לוי, קינא בנשיאים ולכן אלוהים נתן לו את מצוות הדלקת המנורה, הכתובה מיד אחרי קורבנות הנשיאים, וזו הסיבה לסמיכותם.
יש הנוהגים לקרוא את פרשיות קורבנות הנשיאים החל מא' בניסן ועד י"ב ניסן בסוף תפילת שחרית, בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב באותו היום.
