קונפורמיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונפורמיוּת, (בעברית: תואמנות) היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהות הקונפורמיות
המושג במקור התייחס לקבלת מרות של הכנסייה הקתולית ומכאן שקונפורמיות פירושה קבלת המרות של הנורמות החברתיות. הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום השימוש במושג מבוטא בהקשרים שליליים: קונפורמיסט (או תואמן) פירושו חלש אופי, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". לעומת זאת, בתרבות יש הנוהגים לשבח את הנון-קונפורמיסטים: אותם זאבים בודדים המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להווצר כאוס. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. "חשיבת יחד" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו.
[עריכה] התפתחות המושג
עניין השפעת החברה סקרן משך שנים את הפסיכולוגים החברתיים, עד שקמו החוקרים שריף (Sheriff) במחקרו על התנועה האוטוקינטית מ 1936, סולומון אש (Solomon Asch) בניסוי הקונפורמיות של אש מ1951, שבחן בצורה מבוקרת השפעת הסביבה החברתית על התפיסה הוויזואלית. ומצא כי שתי הסיבות המרכזיות לתופעת הקונפורמיוּת הן:
- הצורך שלנו במידע - "תלות מידע".
- הצורך בתגמולים מסביבתנו החיצונית - "תלות תוצאות".
ישנם גורמים נוספים המשפיעים על קונפורמיוּת, והם קשורים במצב נתון: מספר הנוכחים, חשיבות הנוכחים, קושי המטלה, רמת האטרקטיביות של הקבוצה ומטרותיה. חוקרי תופעת הקונפורמיוּת לא הגיעו לידי אחידות דעים בקשר לפרופיל טיפוסי של קונפורמיסט.
בספרות הסוציולוגית נהוג למיין את הקונפורמיות ל-3 רמות:
- היענות - קונפורמיות שמתרחשת ללא אמונה כנה במעשים
- צייתנות - קונפורמיות הבאה לידי ביטוי בהיענות להוראה מפורשת
- קבלה - קונפורמיות המתקיימת מתוך אמונה שלמה במעשים על ידי מבצעי הפעולה ובמחשבות שהקבוצה שכנעה אותם לקבל. לעתים הקבלה באה בעקבות ההיענות
בהמשך נחקרו ונוסחו רמות ההשפעה החברתית על ידי הפסיכולוג החברתי הרברט קלמן שהבחין בשלושה סוגי תהליכים המתרחשים אצל הנתון להשפעה חברתית:
- התרצות - הסכמת הקונפורמיסט לקבל דעת המשפיע כדי לזכות בתגמולים או כדי להימנע מעונש.
- הזדהות - רצון הקונפורמיסט להידמות למשפיע.
- הפנמה - בתהליך ההפנמה מנחה את הקונפורמיסט הרצון להיות צודק ומציאותי, כשהתגמול הוא פנימי.
[עריכה] הקונפורמיות של הפרט גוברת ככל
- כאשר לכידות הקבוצה גבוהה יותר - הרצון להשתייך לקבוצה המלוכדת ולזכות באהדתה מעלה את מידת הקונפורמיות. הסיכוי להופעתם של גורמים בלתי - מרוצים בתוכה - שידרשו שינוי או יאיימו להתנתק ממנה - נמוך יחסית.
- שהקבוצה מומחית יותר, יחסית אליו.
- שהמשימה שצריך לבצעה עמומה או קשה.
- שנדרש לגבש תשובה קבוצתית.
- הקבוצה תגביר את כוח המשיכה שלה והקבוצה תעניק תגמולים והטבות לחברים נאמנים. דבר זה יגבש את הקבוצה ויחזק את לכידותה.
- כאשר הקבוצה סלקטיבית ומסננת את אלו המגלים נטיות נון-קונפורמיסטיות, היא מונעת התפשטות של הסטייה.
- הפעלת סנקציות מגוונות לחברים שאינם נאמנים לנורמות ולערכים של הקבוצה.
- הקבוצה תשנה נורמות וערכים על - מנת לאפשר לחברים הסוטים להתאים את עצמם ולהישאר בקבוצה, וזאת מבלי לגרום לחברים אחרים אי נעימות רבה מדי.
[עריכה] דוגמאות לקונפורמיוּת
- אדולף אייכמן אמר שוב ושוב במהלך משפטו בירושלים: 'צייתתי לפקודות'.
- חיילי צבא הטובחים באזרחים יאמרו תמיד כי הם 'התנהגו בהתאם להנחיות'.
- פרסומאים נוהגים למכור לציבור מוצרים תוך שימוש בתופעת הקונפורמיוּת.
