צבי שץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צבי שץ (1890 - 1 במאי 1921) היה סופר עברי, יליד רוסיה אשר נרצח ביפו, ב-כ"ד בניסן תרפ"א, עם הסופר י"ח ברנר וחבורתו.

צבי שץ, נולד ב-1890 (תרנ"א) ברוסיה. הוא היה מראשוני העלייה השנייה וממעריציו של יוסף טרומפלדור עוד ברוסיה. הוא אף ניהל איתו קשרים במגמה לעלות לארץ ישראל ולהקים בה קומונה של שומרים.

צבי שץ עלה לארץ, והתגייס לגדודים העבריים בעת מלחמת העולם הראשונה. הוא שירת בצבא הבריטי משנת 1918 עד שנת 1920. הוא היה סופר והתיישב בפרדס באבו כביר, בבית הבודד של הרפתנים ממשפחת יצקר, יחד עם י"ח ברנר, יוסף לואידור ואחרים.

שץ נספה עם פרוץ מאורעות תרפ"א ב1 במאי 1921. צבי שץ לא זכה לפרסם את יצירותיו בספר. ספרו היחיד יצא לאור לאחר מותו, בשנת תרפ"ט, 1929. הוא היה מהסופרים העבריים הראשונים שכתבו על חייו של היחיד בתוך הקומונה והקיבוץ.

[עריכה] ספרו של צבי שץ

על גבול הדממה, כתבים, יצא לאור בהוצאת "דבר", תל אביב, תרפ"ט, 1929.

[עריכה] לקריאה נוספת

אביב מוקדם, צבי שץ והקבוצה האינטימית, מאת מוקי צור, תל אביב, עם עובד, 1984.
קדיש לוז, הראשונים להגות הקבוצה, יוסף בוסל, יוסף טרומפלדור, צבי שץ. נדפס בניב הקבוצה, י'ט, תש"ל, 1970.
שולה קשת, "אמנות החיים" או אמנות הביטוי של החיים, על צבי שץ, המספר הראשון של הקבוצה, נדפס בלספר את הקיבוץ, 1990.
שולה קשת, "...דב אחר וברנר שמו...", בין צבי ש"ץ לי"ח ברנר, נדפס בעלי-שיח, 36, תשנ"ה 1995.