צבי הירש שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי צבי הירש שפירא (1850 - 1913) בעל מחבר "באר-לחי-רואי", "דרכי תשובה" ו"צבי תפארת", היה האדמו"ר השני של חסידות מונקאץ'

נולד לרבי שלמה שפירא בעיירה סטריזוב בפולין ביום י"א תמוז תר"י (1850).

בהיותו כבן שש אורס לאסתר הורוויץ בת הרב חנינא הורוויץ, רב העיר אולינוב. החתונה התקיימה בשנת תרכ"ד בחודש אדר באולינוב.

רבו היה רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואחר פטירתו נסע גם לבנו הרב יחזקאל שרגא משיניאווא.

כשנתקבל אביו רבי שלמה לאבדק"ק מונקאטש, מונה הרב צבי הירש כראש אב בית דין במונקאטש, ואחר פטירת אביו בשנת תרנ"ג, נתקבל למלאות מקומו כאבדק"ק מונקאטש והגלילות ואדמו"ר לחסידי מונקאטש.

בשנת תרס"ח הקים את כולל מונקאטש, בארץ ישראל. בתי הכולל, קיימים עד היום כ"שכונת בתי מונקאטש", במרכזה של העיר ירושלים. התנגד נמרצות לכל נסיון לחידוש בחיים המסורתיים של היהודים, ואף התנגד לתנועת אגודת ישראל שקמה בזמנו. היה מהלוחמים כנגד ההשכלה והציונות.

חיבר מספר ספרים ביניהם דרכי תשובה על השולחן ערוך, באר לחי ראי על תיקוני הזוהר, שו"ת צבי תפארת, תפארת בנים על התורה ומועדים, תפארת בנים על הגדה של פסח ועוד. קורות חייו נדפסו בספר בית שלמה (לזכר אביו), פרק "מאמר צבי תפארת".

נפטר ביום ב' דסוכות (ט"ז תשרי) תרע"ג בעיר מונקאטש, ונטמן בו ביום בבית העלמין בעיר מונקאטש.

מילא מקומו באדמו"רות בנו יחידו רבי חיים אלעזר שפירא בעל מנחת אלעזר.